הרווחתי חבר | מאמר אורח

• הדפסה
• דואל

שמי יוסף בן 28 תושב בני ברק,לפני כחצי שנה נחשפתי לרעיון של "חברותא" על ידי מודעה בעיתון המזמינה את כל המעוניין לנדב מזמנו חצי שעה בשבוע בכדי ללמוד ולשוחח בנושאי יהדות דרך הטלפון.

מעולם לא חשבתי ללמד מישהו או לשוחח עם אדם שאינו מוכר לי בטלפון. מה שבכל זאת גרם לי להתקשר היא התחושה שהאנונימיות שניתן להסתתר מאחוריה בקשר טלפוני תאפשר לי לסגת ללא בושות אם וכאשר ארגיש שזה לא זה.

התקשרתי.

אדם חביב ענה לי וקיבל את פרטי והבטיח לשבץ לי בקרוב אדם המעוניין ללמוד שהזמנים שלנו מתאימים והנושאים משותפים. לאחר כמה ימים חזרו אלי מהמשרד של "חברותא" ונתנו לי שם של ברק, חייל בסדיר המעוניין ללמוד בזמן הפנוי. קצת חששתי לפני שהתקשרתי כיוון שלא ידעתי האם הוא באמת רוצה ללמוד או שמישהו כפה עליו את זה.

השיחה הראשונה הפיגה את כל חששותיי.הבחור היה נחמד אלי וניכר שממש חיכה לטלפון הזה "יש לי המון שאלות לשאול אותך עליכם הדתיים" הוא אמר לי. אבל בשיחות הבאות כלל לא עלו נושאי דתיים חילונים אלא שיחות נעימות שעסקו בנושאים אקטואליים בנושאי חגי ישראל או סתם דיבורים חבריים על עבודה ומשפחה וכדומה.

אני מרגיש שהתקיים בי מאמר חז"ל "וקנה לך חבר".