החיילים שבגבול שפשפו את עיניהם שוב ושוב: מה מנסה האיש הזה לעשות?
מולם צעד יהודי חייכן, שלא החזיק בידו כל מזוודה, מלבד מריצה מלאה בחול ים. החשד של החיילים התעורר במהירות, ובליבם כמעט נדו למסכן שניסה להערים עליהם בתחבולה כה זולה.
תעמוד בצד, הורו לו.
היהודי עמד בצד, והחיילים ניגשו אל המריצה ושפכו את כל החול שבה. בראשם כבר עלתה התמונה של חפצי ערך, או חומרים אסורים המסתתרים בין גרגרי החול, אלא שלהוותם לא נמצא דבר.
הם משכו בכתפיהם והורו ליהודי לעבור אל מעבר לגבול.
עברו שלשה ימים, והיהודי מגיע שוב, רק שהפעם היתה המריצה מלאה בחול לבן, מן הסוג שעושים אתו שימוש בבנייה. החילים שוב חיטטו באצבעותיהם, אך לא מצאו מאומה.
בפעם הבאה כשהופיע היהודי, עם מריצה מלאה בול זך וצבעוני, כבר המתין לו מפקד משמר הגבול, וביקש ממנו להמתין לבדיקתו האישית.
המפקד קרא לכל החיילים ואמר: אתם חושבים שהוא מסתיר חפצים שקל למצא? היהודי הזה מסתיר יהלומים קטנטנים, קצת יותר גדולים מן גרגרי החול עצמם, עם צבע הזהה לגוון החול.
הוא לקח מסננת, וסינן את כל החול לאט לאט, אך גם הוא נאלץ לגרד את פדחתו במבוכה כשהתברר כי המריצה אכן מלאה בחול. חול צבעוני, אבל חול פשוט.
שבוע מאוחר יותר, והיהודי הגיע עם המריצה שוב גדושה בחול, והמפקד המתין עם מסננת חשמלית מצויידת בראדר.
הרדאר הזה, הסביר לפקודיו, מזהה בקלות כל חומר מוצק שאיננו החול עצמו.
החיילים חיככו את ידיהם בהנאה, היהודי המוזר כבר הפך לאטרקציה עבורם. בסתר ליבם הם קיוו שמפקדם שוב יושפל מול היהודי הערמומי, ושוב לא יצליח לאתר את ההברחה המסתתרת בערימות החול.
ואמנם, תקוותם לא נכזבה.
הרדאר החשמלי, והמסננת המתקדמת, לא זיהו במריצה כל דבר מלבד חול. המפקד חזר על הבדיקה 3 פעמים, וקיבל תשובה זהה.
החיילים התפזרו בגיחוך קל, והמפקד ניגש ליהודי ואמר לו: סלח לי יהודי, תספר לי מה אתה מבריח, ואני נותן לך את דיברתי שלא תיענש על כך. אני כבר לא מסוגל לעמוד בהשפלה הזו, מידי שבוע.
היהודי ביקש ממנו לכתוב את הבטחתו על נייר, ואז אמר לו:
אתה יודע מה אני מבריח?
אני מבריח מריצות. בשבועות האחרונים הברחתי כבר עשר מריצות יקרות ערך מבלי ששילמתי עליהם כל מכס. אתם היייתם כל כך עסוקים בנבירה בחול, שלא הבחנתם שאני למעשה מעביר כאן מריצה...
_____________
אנשים לעתים עסוקים באירועים שנראים בעיניהם חשובים מחמת הברק שאופף אותם, המסתורין, אך הם שוכחים שהחיים האמיתיים נמצאים מול עיניהם.
אדם מנסה לחנך את כל העולם, להעיר הערות לזולת, לתת לו מוסר, ולעלוב בו, כאשר הוא לא שם לב שמול עיניו, בביתו שלו מבריחים מריצות, דרושה יד מוכיחה.
אדם מפגין בעד מטרה אזרחית חשובה, צועק, ומגדף את אנשי השלטון. הוא שוכח שמול עיניו ישנה מטרה אזרחית חשובה לא פחות כמו משפחות הנמצאות במצוקה להם הוא יכול לסייע וכדומה.