בימים אלו של ימי הספירה, זורח ועולה אורו של התנא הגדול רבי שמעון בר יוחאי מחבר ספר הזוהר.
מהו ספר הזוהר?
זהו ספר קדוש המגלה את סודות התורה, המוכיח כי אנו יודעים ומבינים רק את אפס קצה של התורה הקדושה, של המצוות שסודות עמוקים מבהילים וטמירים מונחים בהם.
הרמב"ם ממשיל על כך משל שהובא בספר 'מעיין השבוע':
אדם המטייל במוזיאון השעווה ורואה דמויות כמו חיות של מלכים ורוזנים, נשיאים ומצביאים. הוא מתרשם מתפעל, ושואל את עצמו כיצד נראים הבובות האלה כל כך חיות?
וידוע שהיו כאלו שביקשו מן הסדרן שיראה להם את הדרך החוצה כאשר התברר שאינו אלא בובת שעווה המהוקצעת ביד אמן...
ולמרות זאת, מה רב ההבדל הוא בין הפוחלצים האלו ובין אנשים חיים. בובת השעווה אינה אלא קליפה חיצונית מעטה כוזב, שאין בו כל תוכן. ואילו האדם יש בו פנימיות איברים ועצמות, מחזור דם מחשבות ציפיות, מאוויים, רצונות, רגשות וזכרונות.
משחר האנושות מנסים חוקרים רופאים מדענים ואנשי רוח לעמוד על צפונותיו ותכונותיו של של האדם ולא עמדו על אפס קצהו.
מצוות התורה הקדושה אינם שונות מן הבחינה הזו.
אילו יהיו כל הימים דיו והשמים יריעות, כל העצים קולמוסים וכל האנשים סופרים לא יוכלו לכתוב צפונות אחת ממצוות התורה.
כמה דינים והלכות כמה משמעויות ולקחים, פירושים ורמזים בכל מצווה ומצווה. אדם יחיה אלף שנים פעמיים לא יעלה ויגיע לחקר מצוה אחת עד עומקה ושורש שורשה – מלבד רבי שמעון בר יוחאי וחבריו, ששערי שמים נפתחו בפניהם.
כמו כן, כל תכונותיו ואבריו של האדם מתגמדים לעומת הנשמה הטהורה שהיא חלק אלוק ממעל, ושורשיה בחביוני עולמות טמירים, בבחינת 'חיה' ו'יחידה' האצולות מגבהי מרומים.
רק אפס קצה מצוי באדם וחופף עליו כמו שכתוב הזוהר בחלק ב'.
כל פעולה מפעולותיו של האדם משפיעה מיד על הנשמה שורשיה וענפיה וכל העולמות התלויים בה. כל מצווה מזריחה אור, כל מילה של תורה, כוונה בתפילות, מעשה חסד וצדקה, עולים מיד במעלה הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה להאיר ולעורר שפע קדושה טובה וברכה, רחמי שמים ואהבה רבה.