... ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם | לוי מגדיאל

 

מאת לוי מגדיאל

 

האם באמת מסוגלים אנו להשתנות ? האם יתכן שנהפוך את אישיותינו בזוית של מאה ושמונים מעלות ולהחליף הרגלי חיים והתנהגויות של עשרות בשנים ? שאלות אלו ודומיהם מנסרות בחללו של הלב, אצל כל מי שמחליט 'לקחת את עצמו בידים' ולתקן את מידותיו, תורתו ותפילותיו והנהגתו עם הזולת.

תהיות אלו גורמות לרפיון ידים שמוביל ליאוש גמור. איך מתמודדים עם זה ???

טרם נמשיך לבאר בס"ד את הנקודות והשיקולים שיש להביא בחשבון בנושא בחירת ה'קבלות' לימים הנוראים ולמשך כל השנה, מן הראוי לנו שנתמודד עם 'שאלת השאלות' בנושא התשובה: 'איך אנו מסוגלים?!' או ליתר דיוק: 'האם בכלל אנו מסוגלים?!'

 

 

 

על כך המשיל המגיד מדובנא בכשרונו הברוך משל נמרץ.

 
 

תורתנו הקדושה בפרשת ואתחנן מייעדת לנו בנבואת-אמת המבטיחה לנו בימי ראשיתנו כעם, את אשר אנו רואים בימינו במו עינינו: 'בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה, באחרית הימים. ושבת עד ה' א'לוקיך ושמעת בקולו'. זאת, לאחר שבפסוקים הקודמים תואר המצב הנורא של עם ישראל כפי שנכתב: 'כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם וגו' והפיץ ה' אתכם בעמים, ונשארתם מתי מספר וגו' ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן וגו'. והתורה אומרת על-כך: 'ובקשתם משם את ה' א'לקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך'.

 

תמה המגיד זצ"ל והפליא בשאלה מדוע התורה כותבת 'ומצאת' מלשון 'מציאה', והלא התשובה נקנית בעמל רב של: 'כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך' ?

 

 

 

המשל יבהיר היטב את הדברים.

 

 

 

בעל חנות לממכר כלי עבודה, היו ברשותו כל סוגי כלי העבודה לצרכים השונים ולפעולות המגוונות. בכל ימות השנה הוא מוכר מקדחות ומברגים פטישים ומסמרים וכו' וכו'. אך בהגיע עונת הגשמים וטיפות ראשונות מזלפות ונוקשות על התריסים, נזכרים כולם בבהלה בסדקים ובנקודות התורפה שיש לתקן ולאטום בכדי למנוע את חדירת הגשמים המחלחלים בהתמדה. כולם נחפזים לחנות כלי-העבודה לרכוש צבתות ופטישים בכדי ליישר את התריסים המעוותים ולדפוק מסמרים במקומות המתאימים.

 

כמובן, שלא תמיד מספקת הסחורה המצוייה בחנות עבור כל דורשיה, ובמיוחד בתקופת לחץ שכזו. מגיע לקוח ותיק לחנות ודורש לקבל פטיש וצבת. לאחר שהוא נענה בתשובה : 'נגמר', הוא לא משלים עמה, והוא חוזר ומבקש פעם נוספת: 'אנא מכם, הביאו לי פטיש וצבת, הלא אני נצרך את זה בהקדם'. בעל החנות רואה שהלקוח מתעקש, והוא מפנה אותו לעליית הגג [בוידעם] שיפשפש שם בין התפזורת אולי ימצא משהו מתאים. הלקוח שב לחנות ומודיע למוכר בצער שהוא לא מצא את מבוקשו. 

 

'אם כך, אז כנראה שאין', מגיב המוכר באדישות וממשיך לשרת את יתר הממתינים בחנותו הצפופה. 'אבל אני מוכרח פטיש וצבת', ממשיך הלקוח לעמוד על שלו. 

 

'אז אולי תנסה במרתף, ידידי', עונה לו המוכר, 'יתכן שבין הגרוטאות זרוק שם משהו שיכול אולי להתאים לך'.

 

יורד הלקוח העקשן למרתף ובוחש במרץ בחבילות הישנות שמוטלות שם, בוחש והופך ולא מוצא. הכל יש שם: מסורים, מברגים, מפתחות חלודות, וצינורות ברזל שכבר נשכחה מטרתם, רק לא פטיש וצבת, להם הוא כה נזקק.

 

הוא חוזר אל החנות ופונה לבעלים: 'גם במרתף לא מצאתי פטיש וצבת! מה יהיה???'

 

מגרד בעה"ב בפדחתו, ולוחש לו: 'שמע נא! בארון הקטן הסמוך לדלפק יש שם בדיוק מה שאתה זקוק לו. פתח את דלת הארון וקח משם פטיש וצבת ! '

 

הלקוח המופתע ניגש לארון הקטן ואכן מוצא שם את מבוקשו, למרבה הפלא. 'מדוע לא אמרת לי זאת מתחילה ?! ידידי. לשם מה הייתי צריך לטפס לבוידעם ולזחול במרתף במאמצי-סרק לשוא, אם יש לך את הסחורה המבוקשת כאן בהישג ידך היישר ליד הדלפק ??? משתאה הלקוח.

 

ענה לו בעל הבית: 'הבן נא, לקוח יקר! בעונה זו רבים הם הנדרשים לפטיש וצבת. אך אין בידי להשביע את רצון כולם, אני מוגבל בכמויות שאפשר להחזיק במלאי. יש אנשים שיכולים לחכות עם התיקונים שלהם עוד שבוע-שבועיים. 'אך מי שבאמת נזקק בדחיפות לכלים הללו, אני שומר עבורו כאן ליד הדלפק פטיש וצבת, בכדי שלא להשאיר את ביתו חשוף לגשמים ולרוחות.

 

'איך אדע מי באמת זקוק לכלים, ומי רק אומר שהוא באמת זקוק להם ??? 'לשם כך שלחתי אותך לחפש בוידעם ולאחר מכן הטרחתיך למרתף. זו היתה הבחינה שלך עבורי כדי שאדע האם ועד כמה אתה נדרש לכלים הללו בדחיפות!!!

 

 
 
'לאחר שראיתי את גודל הטירחה והזמן שהשקעת בחיפוש אחר הכלים, קיבלת אותם היישר מהארון הסמוך !!!

 


 
 
וכאן עובר המגיד מדובנא זצ"ל לנמשל.

 

 
 
כך בדיוק הדבר בנוגע לתשובה שלימה. הקב"ה הבטיח כי יעזור ויסייע בדרכים מופלאות לשבים כאשר אין ידם משגת מטבעם. (אנו רואים זאת במו-עינינו בתקופה זו כמה סייעתא דשמיא עצומה מושפעת לאדם שרוצה להתקרב באמת, ובאלו דרכים מדהימות ומפתיעות הקב"ה שולח לו עזרתו מקודש בטיפוס אל פסגת שלמות התשובה ושינוי הדרך.)

 

 

 

התשובה היא מתנה נפלאה ונשגבה ממרום. לא כל אחד זוכה לתשובה מושלמת ומטהרת בזיכוך גמור. נדרשות זכויות ותפילות רבות לכך. וגם אחר-כך זה בבחינת 'מציאה' גמורה. לא! אין זו פעולה טבעית! אלא מציאה המגיעה בהפתעה וכמעט בהיסח דעת.

 

ומי בכל זאת זוכה ??? 

 

על כך אומר הפסוק: 'כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך'. מי שמבקש את קרבת השי"ת באמת הוא יזכה!

 

 
 

 

ומה זה 'באמת' ? בכל לבבך ובכל נפשך. 'בכל לבבך' פירושו: עם כל חשקת הלב והחפץ הרב והתשוקה שממלאת את חללו של הלב. ובכל נפשך. פירושו: עם כל ההתמסרות, תוך שימת כל העניינים האחרים שבעולם בחשיבות משנה לעומת עיקר-העיקרים שהוא קרבת ה' ועבודתו. בשתי מילים : 'מסירות-נפש'.

 

 

 

הדברים מסבירים לנו באר היטב תופעה מאד בולטת לעין בתנועת התשובה הניסיית של דורנו. השגים מופלאים בתורה ועבודת ה' של אנשים שעד אמש לא הכירו את העולם הקסום של תורת ה' ומצוותיה.

 

 
 
האם גם אנו נזכה לכך ???

 

 
 
הדבר בידינו. 'כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך'!