מדוע האפשרות לחזור בתשובה היא חסד של הקב"ה? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

כאשר נולד האדם הוא נברא ישר, אומר הסבא מקלם, כמו שנאמר: "אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" [קהלת ז].

כוחות הטוב שנבראו באדם עם לידתו הינם שקולים, כוחות הטוב כנגד כוחות הרע, ובכך ניתנה לו האפשרות לבחור בין הטוב ובין הרע.

אך כאשר חטא האדם הגביר בזה את כח הרע והעבירה טמטמה את ליבו ומאז קשה לו מאד לבחור בטוב.

אומר הסבא מקלם [הובא ב'לקח טוב'] שכאן רואים את ההנהגה הנפלאה של הקדוש ברוך הוא.

כיוון שרואה ה' יתברך שרוצה אדם לחזור בתשובה ביום הכיפורים, וכן כאשר רבים מבקשים לשוב בתשובה [שהרי הגמרא אומרת שכאשר רבים מבקשים לחזור בתשובה יש לזה כח מיוחד], הוא עושה חסד מיוחד ומעביר את הטמטום הלב שנוצר מחמת העבירה ועל ידי כך אפשר לחזור בתשובה.

זו היא כוונת הכתוב 'כי ביום הזה יכפר עליכם'.

כלומר: תחילה באה הכפרה של ה' המגיעה כאמור כחסד כנגד הטמטום שנוצר בלב האדם, ואז זוכים ל: 'לפני ה' תטהרו'.

ישנו פיוט המושר במשך כל השנה, אך נאמר כתפילה בימים הנוראים הנקרא 'וכל מאמינים'. באחד מבתי הפיוט כתוב: 'הרחום ומקדים רחמים לרוגז'.

ונשאלת השאלה: אם הקדוש ברוך הוא מתנהג גם ברחמים וגם ברוגז מה לנו אם מקדים רחמים לרוגז או להיפך? אחרי הכל הוא מתנהג בשתי מידות אלו?

אמנם כוונת הפיטן כפי שהוסבר לעיל. הקדוש ברוך הוא ברחמיו משפיע טהרת הלב עוד בשעת הרוגז בטרם שב החוטא בתשובה.

זהו גם הביטוי המופיע בתפילה: ואתה מעורר רחמיך. משמעותה שעוררות הרחמים הזו היא אותה סייעתא דישמיא הניתנת לשבים עוד בטרם שבו בתשובה.

בזמן שבית המקדש היה קיים היתה הסייעתא הזו מתעוררת בתפילה של סדר העבודה על ידי הקרבנות, שהיו מעבירים את הטמטום מהחוטא ושוב לא היה צורך בהנהגה מיוחדת של 'מקדים רחמים לרוגז'.

אמנם כיום שאין בעוונותינו הרבים מקדש וקרבנות, אנו עושים זאת באמצעות התפילה. אנו במקשים מה' שיקדים רחמים לרוגז, שיעורר את רחמיו, ובכך, למרות שהפרנו את האיזון של הטוב והרע שהיה בקרבנו עם לידתנו, וכיסינו את ליבנו עם הטמטום שנוצר מחמת העבירה, הקדוש ברוך הוא ברחמיו מעביר את הטמטום הזה, ומאפשר לנו לשוב בתשובה.