כחלום יעוף | מאמר אורח

• הדפסה
• דואל

חלומות רבים חלמנו, חלקם נעימים, חלקם דמיוניים, יש מהם שלגמרי הזויים ויש שהם רוויים תקוות ורודים.

כוחו של החלום שאין בו כל מחויבות, משהו שהוא מגיע כאשר אתה נמצא בדמדומי שינה, או ברפיון מחשבה. יכול אתה לחלום ולא לתת דין וחשבון על החלום, אתה יכול להיות עשיר ותקיף, רם ומתנשא, עושה פלאים, כל יכול ומשוטט בכל.

החלום הוא מתוק, בעצם יש בו ככוחו של "המן" שאכלו אבותינו במדבר – כל טעם שתרצו יש בו! כל תחושה וכל הרגשה, פלאי הבריאה.

נכון שיש חלומות מזוויעים, כאלו שלאחריו אנו רצים לשמוע ברכת כהנים ולעשות הטבת חלום, אבל הנה תראו איך טוב גם החלום הזה, חלמתם חלום רע! אין בעיה, גשו לרב והוא יעשה הטבת חלום, ימצא בחלום הרע את הנקודה הטובה יתמקד בה ויפתור בעזרת הנקודה החיובית את כל החלום לטובה, כי בחלום הכל הולך אחר הפתרון.

החלומות הם לא סתם, תשאלו את יוסף הצדיק, איך בעזרת חלומות משונים שחלם הוא הגיע לבור השבי ובחלומות פרועים של פרעה על פרות רעות וטובות הגיע הוא למלוכה.

הנה יעקב אבינו בחלומו ראה חזיונות שמים אמתיים, מלאכים עולים ויורדים. משה אבי הנביאים זכה לדיבור עם הקדוש ברוך הוא פה אל פה בניגוד לנביאים אחרים "שבחלום אדבר בו" הנביאים חזו את דבריהם בחלומות, ובתלמוד ישנם סיפורים ומחלוקות בין החכמים על הדרך שבה יש להתייחס לחלומות ועל מעמדן.

גם בפסיכולוגיה המודרנית יש מקום רב לנושא החלומות ולמאפייניהם ועל המקום שבנפש משם הם יוצאים, על המודע ועל התת-מודע שהם מבטאים וקצרה היריעה מלהרחיב.

החלום הוא זה שמניע את העולם, כך ניתן להמציא דברים חדשים שאבותינו אפילו לא חלמו עליהם, כך אפשר להציב יעדים רחוקים ולנווט את עצמו ליעד.

בעצם זה מה שאנו עושים כל חיינו! חולמים חלומות וורודים וחותרים להשיגן.

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה
כי כשמך כן תהילתך, קשה לכעוס ונוח לרצות, כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה. ועד יום מותו תחכה לו – אם ישוב מיד תקבלו.
אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו. משול: כחרס הנשבר, כחציר יבש, וכציץ נובל, כצל עובר, וכענן כלה, וכרוח נושבת, וכאבק פורח, וכחלום יעוף.
(מתוך "נתנה תוקף" - תפילת הימים הנוראים)

תפילה נוראה שיסדה רבי אמנון ממגנצא בעת שהובילוהו קצוץ איברים לבית הכנסת, שם קיבל עליו את הדין בסילודין והביא לעולם את התפילה הנשגבת שלאחריה אף מתפלל לא נותר אדיש כשהיה לפניה.

ולא אחת תהיתי, רבי אמנון ממגנצא היה כחלום יעוף?! הוא לא הותיר אחריו כלום?! נאדות אדירות, מלאים במיליארדי דמעות טהורות שזלגו מעיני יהודים במשך מאות שנים לשמע התפילה הזו, נאספו על ידי הקדוש ברוך הוא ונמצאים בבית גנזיו, דמעות אלו מגינות עלינו ומשמשים "פילטרים" בפני פורענויות. הוא, רבי אמנון היה חרס וחציר? ציץ וצל? ענן רוח ואבק? על עצמו הוא אומר שהיה חלום?

שימו לב איך הפיוט בנוי.

חרס – כלי שימושי וחיוני, אך הוא שביר, לאחר שנשבר הוא לא שווה כלום אבל עשו בו שימוש חיוני שלשמו נוצר.

חציר – מאכל עשבי לבהמות, הבהמה אוכלת את החציר כאשר הוא עם ירוק עם ניחוח, אבל הבהמה תאכל אותו גם כאשר הוא יבש, אבל לא יהיה בו כבר את הניחוח הנעים, יהיה ממנו תועלת אבל לא לזה נוצר.

ציץ – הוא הפרי שמתחיל להתהוות בצורה של פריחה, הכל היה תקין. העץ, האקלים, המינרלים אבל הוא לא הביא כל תוצאות, סתם עמל מבוזבז.

צל - אין בו כבר כלום אבל הוא בבואה של משהו שהיה קיים, הוא מרמז ש"משהו" לא ברור, בכל זאת עומד מאחוריו.

ענן – התהוות של חלקיקים זעירים שלרוב אין בהם תועלת מועילה, חולפים עוברים ביעף ללא כל דרך ומטרה ברורים, אבל לעיתים יש מהם תועלת

רוח – פחותה אף מהענן, אין בה כל ממשות.

אבק – משהו מטריד וטורדני שנגרם בעקבות הרוח, לא מועילה לאיש אלא גורמת למטרד.

וחלום יעוף – כלום, חלום שלא נותר ממנו אפילו זיכרון!

אנו הרי מכירים את הבקרים שאנו מותחים את ידינו, מוציאים פיהוק רחב ומשפשפים את העיניים בניסיון לזכור את מה שחלמנו ולשווא. – זה החלום יעוף.

רבי אמנון ממגנצא, עם כל גדלותו ורוממותו בעיני היהודים ובעיני השלטון, ברגע שהבחין כי הוחמצה בידיו ייעודו בעולם המעשה, גזר עליו במו פיו את עונשו האכזרי – קיצוץ איברים ושיווה את חייו לחלום יעוף.

אבל שימו לב, לו רבי אמנון לא היה מקבל על עצמו תשובה איומה שכזו, היה באמת חלום יעוף, אבל תשובתו נתקבלה והוא נותר בסידורי התפילה כמחבר התפילה הנשגבה, סיפורו מסופר בסילודין דור אחרי דור, מילוני יהודים בוכים מידי שנה בשנה כשברקע החזן משמיע את מילותיו. אין יהודי שאינו מכיר את רבי אמנון ממגנצא וסיפרו. זה כוחה של התשובה! להפוך אדם מחלום יעוף לתל תלפיות, עונש למתנה!

השנה הימים הנוראים מורגשים בכל העולם, "... ותחתוך קיצבה לכל בריותך ותגזור את גזר דינם". כן, נזדעזענו, הקיצבאות שלנו ירדו השבוע בכ-15% אחוז בממוצע, כך זעקו כותרות העיתונים הכלכליים ובכולנו, בכל מיגזרי המשק החל לאחוז החיל ורעדה! אדירי הממון, נותרו ללא כלום, תעשיות כבדות מתחילות להיות כענן כלה וכרוח נושבת, בנקים אדירים נהפכו לאבק פורח ומנכלי"ם בחברות רבים החלו להבין כי גן העדן מתחיל להגיע לסיומו, לא עוד חדרי ישיבות ספונים בעץ כבד, סיגרים משובחים, ונסיעות ברחבי העולם. יש מהם שיגררו רגליהם ללשכות התעסוקה, ופקיד משועמם יציע להם לקחת חלק בתוכנית ויסקונסין.

את חסרון המים התחלנו להרגיש בשנה הצחיחה שעברה עלינו, עכשיו שיצילנו ד' מהסרת משען הלחם שהולכת ומתפשטת בעולם כסופה.

הבה נלך בדרכו של רבי אמנון, לבחון את מעשינו, להפיק לקחים, לשפר עמדות, להיות מועילים וטובים, ישרים בליבותינו. ולעשות הישר והטוב בעיני הבורא.

כך נוכל להשתנות מענן ואבק וחלום פורח, לחולמי החלומות שבזכותם העולם מתעלה!

גמר חתימה טובה