האווירה ששררה בחדר היתה בלתי נעימה, בלשון המעטה. מנכ"ל המפעל ישב עם שני עוזריו, עם הסמנכ"ל, עם הגזבר, ועם חמשת חברי הדירקטוריון שהיו גם בעלי המניות של החברה. הם הביטו כולם בנתונים שהוצגו בפניהם שמהם עלה בבירור כי 250 אלף דולרים נעלמו בדרך מסתורית מחשבון החברה. האווירה היתה קשה ומתוחה שכן ברור היה כי רק אחד מן היושבים בחדר היה מסוגל למעול בכספי החברה, רק לאי מי מביניהם היתה גישה לחשבונות שהיו סגורים לכל אדם זר מן החוץ.
האנשים הביטו אחד בשני במבוכה, והמנכ"ל אמר: לא נעים לי להעלות את זה, אבל אני חושש שניאלץ כולנו לעבור בדיקת פוליגרף. מישהו מאתנו משקר. האנשים נעו בא נוחות על כסאותיהם והגזבר אמר: בדיקת פוליגרף לא מקובלת בבית המשפט כראיה תקנית ולא בכדי. פושעים מנוסים יודעים לרמות גם את בדיקת הפוליגרף ולשלוט אפילו בשינויים הפיזיולוגיים שלהם. שוב שררה שתיקה מתוחה שאותה הפר הסמנכ"ל: אני מציע שננסה לעשות סדר בדברים. נרשום את הכל בצורה מסודרת ונראה היכן טעינו. הוא חיפש פיסת נייר, ומצא פנקס קטן ששייך היה לאחד העובדים. על הדף האחורי הוא כתב את שמות כל הנוכחים בחדר, את תפקידם והחל למלאות טורי מספרים.
המנכ"ל נעמד התבונן בסמנכ"ל ואמר: אל תטרח. אין צורך לחפש יותר. הגנב נמצא. כולם הביטו בו בציפייה והוא המשיך להתבונן ישירות לעבר סגנו ואמר: אתה הגנב. החזר את הכסף. בשקט הרועם שליווה את דבריו אמר המנכ"ל: אתה נטלת פנקס שלא היה שייך לך ובנונשלנטיות השתמשת באחד מדפיו בלי לחשוב אפילו שהוא לא שייך לך. הוכחת בזה שממון חברך לא חשוב אצלך. האנשים הביטו במנכ"ל בחוסר אמון ואחד מבעלי המניות אמר: הלא לפני זמן קצר קיבלת את הטיעון של הגזבר שאפילו את מכונת האמת ניתן להוליך שולל, כיצד אתה מוכיח ממקרה קטן של נטילת דף פנקס ללא רשות שמדובר בגנב? זו בדיוק ההוכחה השיב המנכ"ל. את הפוליגרף, ניתן לרמות עם מאמץ מסויים, הדבר איננו קל, אך אפשרי. מפעילויות יומיומיות לעמות זאת כמעט ואי אפשר להימנע. גניבת הדף הקטן אינה הוכחה לגניבה הגדולה, אך היא מבהירה את תפיסתו המכתיבה את אורח חייו של הנוקט בה ככזה שאינו מחשיב את ממון הזולת. אני מתכונן בתוקף סמכותי כמנכ"ל המפעל, לערב את המשטרה ולבקש מהם חקירה ישירה של הסמנכ"ל.
אין צורך בכך אמר הסמנכ"ל כשפניו כבושות בקרקע. אני אחזיר הכל, ואתפטר בשקט ובלא מהומה תקשורתית מתפקידי.
מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא [מר זוטרא החסיד התארח עם תלמידיו באכסניא, כשבמהלך הארוח נגנבה ונעלמה כוס כסף].
חזיא לההוא בר בי רב דמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה [הבחין מר זוטרא באחד מן התלמידים כשהוא מנגב את ידיו בגלימתו של חבירו].
אמר היינו האי דלא איכפת ליה אממונא דחבריה [אמר: זה הוא הגנב. במעשיו הוא הוכיח שלא אכפת לו מממון חבירו]
כפתיה ואודי [כפתוהו והודה].
מסכת בבא מציעא דף כד, א
לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה
Please wait...