להצטער בצערו של הזולת | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו. נכנס רבי אליעזר בן הורקנוס ואמר לו – אדם הראשון היה לו בן ומת וקיבל עליו תנחומין וכו'.

אמר לו: לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של אדם הראשון.

נכנס רבי יהושע ואמר... איוב היו לו בנים ובנות ומתו כולם ביום אחד וקיבל עליהן תנחומין אף אתה קבל תנחומין וכו'.

אמר לו: לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של איוב?

נכנס רבי יוסי וישב לפניו... אהרן היו לו שני בנים גדולי ומתו שניהם ביום אחד וקיבל עליהם תנחומין שנאמר וכו' ואף אתה קבל תנחומין...

אמר לו: לא די שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של אהרן?

נכנס רבי שמעון ואמר... דוד המלך היה לו בן ומת, וקיבל עליו תנחומין ואף אתה קבל תנחומין, ומנין שקיבל דוד המלך תנחומין? וכו' ואף אתה רבי קבל תנחומין.

אמר לו: לא די שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של דוד המלך?

נכנס רבי אלעזר בן עזריה [ויש אומרים שהיה זה רבי אלעזר בן ערך] ואמר משל למה הדבר דומה לאדם שהיה לו פיקדון מאת המלך וכל יום בכה לו יהי שהפיקדון יצא ממני בשלום, אף אתה רבי היה לך בן שקרא תורה מקרא נביאים וכתובים וכו' ונפטר מן העולם בלא חטא, יש לך לקבל תנחומין כשהחזרת פיקדונך בשלום.

אמר לו: רבי אלעזר בני נחמתי כדרך שבני אדם מנחמין.

אומר הרב אברמסקי זצ"ל [הובא ב'והגדת'] כאשר אדם נתון באבלו לבו נתון בצרתו ואטום בפני צרותיהם של אחרים.

ראיה לדבר: מתי לאדם יש יותר כסף כשהוא עורך שמחה או כשהוריו נפטרו והשאירו לו ירושה? התשבוה ברורה, והנה בכל זאת אנו רואים שבעת שמחה מחלקים צדקה בעין יפה ובשעת אבל היד קפוצה.

ואילו רבן יוחנן בן זכאי מתאבל כל כך עד שיש להפציר בו הפצרה אחרי הפצרה שיקבל תנחומין, וכשמזכירים לו:

אבלו של דוד המלך שארע אלף שנים קודם לכן,

אבלו של אהרן שארע 1500 קודם לכן,

אבלו של איוב שארע אלפי שנים קודם לכן [ישנן דעות מתי בדיוק חי איוב],

אבלו של אדם הראשון מלפני 4000 שנים,

הוא מצטער ומתמרמר שהזכירו לו צרותיהם שכן הוא מצטער בצערם.

כמה מפעים ליבם של רבותינו, כמה היו ערים רגשותיהם כמה נשאו בעול הזולת על כל צרה ששמעו.

כמה מאתנו מסוגלים להצטער בצערם של אחרים, ועוד בצערם של אנשים שנפטרו לפני אלפי שנים?