ת"ר פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות כיון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים לגלג עליו אותו הגמון א] למה נקדימון בן גוריון לא התפלל עד אותו יום אחרון, ואפילו באותו יום אחרון אינו נכנס להתפלל במשך היום רק לקראת הערב, כשההגמון כבר בבית המרחץ. ב] מה הכוונה "הודע שיש לך אהובים בעולמך", כל השנה כולה לא ירדו גשמים, רק באותו זמן, הרי כבר ברור שזה עבור נקדימון, וכבר ראו כולם כמה אהוב נקדימון, ואפילו אותו הגמון אומר: יודע אני שלא הרעיש הקב"ה עולמו אלא בשבילך. ג] נשים לב, שכשנקדימון מבקש גשם הוא בא בטענה שזה "מגיע לו", שהרי הוא התחייב עבור עולי הרגלים ולא בשבילו או בשביל בית אבא, ונראה שטענה זו מתקבלת ויורדים גשמים. מדוע לא השתמש בה שוב כדי לבקש על החמה ובכך להוכיח להגמון שאינו חייב לו מאומה. ד] ובכלל, רואים שעצם המעשה של נקדימון שהתחייב להגמון, אינו מספיק ונזקק לתפילה. ה] אם נעשה נס והחמה זרחה מחדש, אז הפתחון פה של ההגמון עומד במקומו, כי הגשם ירד בערב ואינו פוטר את נקדימון מלשלם לו. ואיך נעשה נס כדי לפטור אותו שלא כדין
הלך נקדימון בן גוריון אצל הגמון אחד
אמר לו הלויני שתים עשרה מעיינות מים לעולי רגלים ואני אתן לך שתים עשרה עינות מים
ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה ככר כסף
וקבע לו זמן.
בשחרית שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך
שלח לו עדיין יש לי זמן כל היום כולו שלי הוא
בצהרים שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך
שלח לו עדיין יש לי שהות ביום
במנחה שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך
שלח לו עדיין יש לי שהות ביום
אמר כל השנה כולה לא ירדו גשמים ועכשיו ירדו גשמים
נכנס לבית המרחץ בשמחה
עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית המרחץ נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא עצב
נתעטף ועמד בתפלה
אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהו מים מצויין לעולי רגלים
מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו
עד שיצא אדון מבית המרחץ נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש
כשפגעו זה בזה אמר לו תן לי דמי מים יותר שיש לי בידך
אמר לו יודע אני שלא הרעיש הקב"ה את עולמו אלא בשבילך אלא עדיין יש לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי שכבר שקעה חמה וגשמים ברשותי ירדו
חזר ונכנס לבית המקדש נתעטף ועמד בתפלה ואמר לפניו רבונו של עולם הודע שיש לך אהובים בעולמך
מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה
באותה שעה אמר לו האדון אילו לא נקדרה החמה היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי.
תנא לא נקדימון שמו אלא בוני שמו ולמה נקרא שמו נקדימון שנקדרה חמה בעבורו