ילקוט שמעוני, תהלים - פרק כה - רמז תשב:
אֱלֹהַי - בְּךָ בָטַחְתִּי, אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי. גַּם כָּל-קוֶיךָ, לֹא יֵבשׁוּ, יֵבשׁוּ, הַבּוֹגְדִים רֵיקָם (תהלים כה ב).
"אלקי בך בטחתי"
א"ר יצחק: "בך בטחתי" - בך כ"ב אותיות.
מעשה היה בקסרין והיה שם איש גדול והיה לו שם במדינה, (היה מפורסם)
והיה שם איש אחר, והיו שומרי המדינה עוברים.
מצאו אכסנאי (אורח) אחד תפשוהו
אמר להם: הניחוני, בן ביתו של מלך אני.
כיון ששמעו כן הניחוהו ושמרוהו עד הבקר.
בבקר הביאוהו אצלו
אמרו לו (למלך) בן ביתך מצאנו אמש.
אמר לו: בני אתה מכיר אותי? א"ל לאו,
א"ל והאיך אתה בן ביתי?
אמר לו: בבקשה ממך, איני בן ביתך. אלא בך בטחתי שאלמלא אמרתי כך היו מכין אותי.
אמר להם בשביל שבטח בי הניחוהו,
כך דוד אמר "אלקי בך בטחתי", בשביל שבטחתי בך "אל יעלצו אויבי לי". ולא אני לעצמי כל כך, אלא "גם כל קוויך לא יבושו".
עד כאן.
א] אם עד עכשיו חשבנו שהביטחון בה' מושתת על כך שה' יעזור לנו בזכות הזכויות שלנו, או בשל חסדיו, מגלה לנו המדרש שגם אם האדם אינו ראוי, אינו "בן ביתו של המלך", יש בביטחון כוח שאין לעמוד בפניו.
ב] האם יש קשר לתחילת המדרש "בך" - כ"ב אותיות?