מדוע חש הרב לאו כילד חוסר צדק כלפי חנוכה? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

כשאני התחלתי ללמוד על חנוכה הייתי כבר ילד לא קטן, מספר הרב ישראל לאו.

נכנסתי לכיתה א' לאחר השואה, התחלתי ללמוד עברית והיה זה בדיוק בתקופת החגים. הכל היה בשבילי א' ב'.

אז התחילו בבית הספר שהיה בקרית שמואל ליד חיפה פרשת השבוע. אז שמעתי לראשונה על אברהם אבינו, יצחק, יעקב ועשיו. הכל היה בשבילי חדש.

זמן קצר לאחר סוכות החלו להתכונן להצגת חנוכה. זה היה דבר חדש ומלהיב, מתתיהו, החשמונאים, יהודה המכבי.

עם כל ההתפעלות מהחנוכה והשירים ימי החנוכה, מי ימלל, סביבון סוב סוב, נר לי דקיק, הכל היה גילוי חדש מלהיב יפה ומושך, אבל ילד בדרך כלל שוחר צדק מטבעו. אם לא מקלקלים אותו מטבעו בחברה הוא שוחר צדק.

ואני הרגשתי עוול, חוסר צדק, הרגשתי דיס פרופורציה.

בעיני, הדלקת הנרות שמונת הימים וההוספה בתפילה – בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול וכו', והדליקו נרות בחצרות קדשך וכו', כלומר מזכירים את זכרו של מתתיהו ובניו במשך שמונה ימים.

באותם ימים אמרתי קדיש על הורי שנרצחו בשואה, וחיי סבבו סביב האזכרות. לא רק אני כך גם עם ישראל כולו. ואני חשתי חוסר צדק, למה על ההורים יש יארצייט יום אחד בשנה ועל מתתיהו ובניו יש שמונה ימים? ולא רק זה מדליקים נרות שמונה ימים, מי יודע את היארצייט של אברהם אבינו, של יצחק, של יעקב?

הסבא של הסבא של מתתיהו היה לוי בנו של יעקב, מי יודע מה היארצייט שלו? את אהרן הכהן אגב, אנו יודעים כי הוא נפטר ביום הראשון בחודש החמישי בהור ההר כלומר בא' בחודש אב. כך גם משה רבינו בז' באדר, אך ככלל אנו לא יודעים. כילד הרגשתי שיש כאן חוסר פרופורציה.

כשהתבגרתי הבנתי שיש משהו מיוחד אצל מתתיהו.

כהנים גדולים היו בשיעור קומתו של מתתיהו. כך גם מצביאים גדולים.

מתתיהו חי בתקופה של תרבות הלניסטית, שתרמה תרומה אדירה לעולם כולו כולל לעם היהודי בישראל. כך למשל המילה מוסיקה, פיזיקה, פילוסופיה, מתמטיקה, תיאטרון, קומדיה, איצטדיון, טרגדיה, כימיה, איך היה העולם בלי זה?

חמשת בניו של מתתיהו שהיו אנשים מיוחדים וגדולים שמסרו את נפשם במלחמה מול היוונים.

בדור כזה, שהיוונים לא רצו להשמיד אותם, הם לא היו נאצים, זה היה מאבק רוחני ותרבותי.

משכך, היה מאד הגיוני שאחד מבניו של מתתיהו היה מגיע לאב הזקן והיה אומר לו: אבא, אתה שייך לדור ישן, לדור של דף יומי מנחה ומעריב. אנחנו שייכים לדור חדש. אנחנו רוצים לעשות קריירה, של מדינאים מצביאים מנהיגים. חיה ותן לחיות. תחיה את חייך במושב זקנים ותן לעשות חיים.

והזקן הזה מכריז מי לה' אלי, והחמישיה הזו הופכת לאגרוף קמוץ מתאחדת סביב האב ויוצאת למערכה ששלשה מהם ממפלו בה – יהודה, אלעזר ויוחנן נפלו במערכה ונותרו שמעון ויונתן שהקימו את מלכות בית חשמואני – וטיהרו את מקדשך. כאלה כהנים גדולים לא היו לנו הרבה.

בעיני מילת המפתח היא: "בימי מתתיהו בן יונן כהן גדול חשמונאי ובניו". אנחנו מכירים מנהיגים שהבנים שלהם לא תמיד המשיכו את דרכם. שוב, זה דור קשה שלא קל לצעיר לחיות בו ולשמור על עמונתו ודתו. אבל בניו של מתתיהו ממשיכים בדרכו ולא סוטים ממנה כמלא נימה.