אחד החגים שאנו הכי אוהבים הוא חנוכה . חג האורים . חג שבו שולט האור על החושך .

 

בהתבוננות קצרה בהיסטוריה אנו רואים כי נס החנוכה מתחלק לשני חלקים עיקריים , 1. הניצחון במלחמה של היהודים על היוונים , 2. מציאת פח השמן הטהור בבית המקדש להדלקת המנורה , שבגלל זה אנו מדליקים את החנוכייה .

 

מעניין שאת הנס הראשון אנו לא חוגגים באיזה שהוא אקט חיצוני , לעומתו עבור הנס השני שנראה הרבה פחות חשוב אנו מדליקים את הנרות .

 

יום אחד נכנסתי לביתו של אחד מעשירי ארצנו לאיזה שהוא עניין , בזמן ההמתנה אני רואה בוויטרינה המפוארת שלו , ע"י חנוכיית הכסף מונחים שברי בקבוק זכוכית פשוט . לא כבשתי את סקרנותי ושאלתיו לפשר העניין . האיש נתרצה וסיפר לי סיפור .

 

כשהייתי ילד , גרתי בהולנד , מצבה הכלכלי של משפחתי לא היה טוב , עד שנאלצתי לעזוב את הישיבה בה למדתי בשביל לעזור בפרנסה . כשרוני המסחרי לא איכזב , וכמו שאתה רואה הייתה לי הצלחה מסחררת במסחר , בד בבד עם ההצלחה גם התרחקתי מהיהדות שלא נשאר עבורה מקום אצלי . יום אחד הלכתי ברחוב ופגשתי ילד ממרר בבכי וחוזר שוב ושוב על המילים "מה אגיד לאבא" מתברר שאביו חסר האמצעים שלח אותו לקנות בקבוק שמן להדלקת נרות חנוכה בדמיו האחרונים , והזהיר אותו לשמור על הבקבוק מכל משמר , ולמרות ההשתדלות , הבקבוק נשבר . נכמרו רחמיי , אספנו ביחד את השברים והלכתי לקנות עבורו בקבוק חדש . תוך כדי הליכה אני מתחיל לחשוב לעצמי , "מה אני אגיד לאבא ?" אבא שלי בשמים מחכה לי , ואני שכחתי מקיומו לגמרי . באותה שנה , חזרתי להדליק את נרות החנוכה , ולהתקרב יותר לאבי שבשמים .

 

במהלך הדורת היו המון פעמים שקיומו של עם ישראל היה בסכנה , ובכל זאת חכמים לא קבעו בשביל זה חג , גם היום עם כל האיומים מסביבנו , זהו כמעט נס שאנו ממשיכים לשרוד .

 

מקובל לחשוב כי המכבים נצחו כי היו חזקים , אך ברור שלא כן , שהרי בתפילה אנחנו מזכירים ומודים לה' על הנס המיוחד ש - "שנתת גיבורים (היוונים ) ביד חלשים (המכבים) "

 

בחנוכה , האיום היה על הנשמה ולא על הגוף . שימו לב , שהיוונים לא שפכו את כל השמן שהיה במקדש אלא טמאו אותו , כלומר – לא היה חסר שמן , אלא שמן טהור . השמן – אותיות נשמה . כשמאיימים על הנשמה שלנו ,ואנו מצליחים לשמור עליה , אז קובעים חג . ולכן דווקא את החלק הזה אנו מציינים ע"י הדלקת הנרות .

 

"על הניסים ועל הנפלאות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה . קצת מוזר שמודים על מלחמה , ולא על הניצחון , אך כשהאיום הוא רוחני , אז כל מהלך המלחמה , המלחמה הפנימית ביצרים , בתאוות , היא חלק מהניצחון , וע"כ אנחנו מודים , וחוגגים שהצלחנו לשמור על הגחלת היהודית עד היום . 

 

ה' יעזור שהנרות שאנו מדליקים ידליקו לכל אחד ואחת את האור המיוחד שבו !