לא תמיד חייבים עונש: לעיתים מכה אדם על חטא כאשר הוא מבין לבד מה הוא עולל.

 

בתהילים נאמר "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע". 

 

את משמעו של פסוק זה הסביר הבעל שם טוב במשל.

 

בארץ אחת חי מלך גדול ששלט על כפרים רבים. באחד הימים שמע המלך כי כפרי אחד נטל את תמונתו של המלך ורגם אותה באבנים, ולא נחה דעתו עד שהשחית את דיוקנו של המלך ודרך עליו ברגליו. 

 

שרי המלוכה ביקשו להינקם מן הפושע ולצוות להוציאו להורג אך המלך ביקש להענישו בצורה אחרת. הוא לקח את הכפרי אל ארמון המלוכה והפך אותו לאחד ממשרתיו הבכירים. הכפרי המוקסם הסתובב בארמון ומעת לעת נתקל במלך והשתומם על גדלותו המופלאה. גם המלך קידם את הכפרי בסולם הדרגות והעלה אותו לדרגת יועץ. 

 

כעת כאשר היה הכפרי קרוב למלך הבין את חומרת מעשהו. אל מול עוצמתו הכבירה של המלך הוא לא הצליח בשום אופן להבין כיצד העז למרוד בו. בכל יום שעבר גדל צערו של הכפרי והוא לא מסוגל היה לסלוח לעצמו. 

 

הקדוש ברוך הוא שהוא מלך רחמן לא יגמול לעבריינים בעונש פיזי מהיר וקשה. להיפך הוא יתגלה בפניהם ויראם את עוזו וכבודו. כאשר יראו הם את ה' "אל נקמות הופיע" תהיה זו חוויה קשה עבורם והם יצטערו צער רב על מרידתם במלך כה גדול ונישא.