בין דולרים מזוייפים לשקלים מזוייפים | הרב עזריאל יונה

העיר הוצפה בשטרות מזוייפים באיכות מעולה. חלפני הכספים המיומנים ביותר נפלו גם כן בפח ובמקום דולרים ושקלים החזיקו בניירות חסרי ערך.

 

עשרות אלפי השטרות של הדולרים והשקלים היו לנייר שאין בו ממש והכלכלה כמעט קרסה. ההתמרמרות היתה רבה והמשטרה הבינה כי עליה לעשות מעשה.

 

במשך חודשים ארוכים עקבה אחרי השטרות, הפעילה את המודיעין הטוב ביותר שלה, וצירפה פיסת מידע לעוד פיסת מידע, עד שכעבור תקופה גילתה את שני הקדקדים.

 

שני אנשים שעבדו בנפרד בשני בתי דפוס מחתרתיים, האחד הדפיס דולרים והשני הדפיס שקלים. השנים נתפסו בשעת מעשה וכל ציודם הוחרם במקום.

 

הגיע שעת המשפט והשופט ביקש לראות את מזייף הדולרים. הזייפן הודה, שכן ברירה לא היתה לו, נתפס הוא בשעת מעשה. העונש: 6 שנים בכלא. האיש לא התמרמר, שכן שש שנים הם לא סוף העולם. אחרי ניכוי שליש מדובר בארבע שנים, ומלבד זאת יפגוש שם לא מעט חברים ויחדיו ינתחו את הכשלונות ויתכננו את צעדיהם הבאים. חיים שלמים עוד לפניו.

 

הגיע תורו של מזייף השקלים, וגם הוא הודה בלית ברירה.

 

אלא שהשופט הודיע על אתר כי יש להכניסו לבית משוגעים לכל ימי חייו.

 

האיש הזדעק והחל לבכות: מדוע בית משוגעים, מילא בית סוהר עם 'החברה', אפילו לשנים רבות, אך מה יעשה הוא בבית משוגעים?

ענה השופט: היתה לך מכונת דפוס משוכללת, היו לך גלופות מדוייקות, נייר מתאים, והזיוף שלך היה מקצועי לעילא ולעילא.

 

נכון, ענה האיש בפנים קורנות, נהנה לשמוע מחמאות גם במצבו הקשה, אך מה זה קשור?

 

אם היה לך את כל התנאים הללו מדוע זייפת שקלים, למה לא זייפת דולרים? הרעים השופט בקולו, מסתבר שאינך אלא משוגע ומקומך בבית המשוגעים.

 

משל זה שהובא בספר 'והגדת', מסביר את חיובינו לעשות את מעשינו כאשר אנו חושבים על רצונו של ה'. אדם מסוגל לישון ולאכול, כי הוא עייף ורעב, והוא יכול לעשות זאת כי כך ביקש מממנו הקדוש ברוך הוא.

 

את אותה מעשה, את אותה פעולה ניתן לעשות מתוך אינטרס, ורצון אישי, אך גם ניתן לעשותה מתוך קדושה, אהבה, ורצון ה'.