במבט מכדור הארץ, בעין רגילה, ניתן לזהות כ -4000 כוכבים. ואכן העמים הקדמונים סברו בטעות כי זהו בערך מספר כוכבי היקום הפרוסים כמנורות לילה ב'תקרת' העולם השטוח - כהבנתם אז - שאנו חיים בו.
איש לא חשב אז כי ייתכן, שהכוכב הקטן המנצנץ הוא למעשה גלקסיה רחוקה המורכבת מכוכבים רבים מאד.
היום ידוע כי מלבד הכובים הנראים לנו מעולמנו, מכיל היקום עוד כוכבים וצבירי כוכבים רבים, שאינם נראים בעין רגילה, וכאמור, גם בין אותם הנראים לנו, יש כאלה שאינם כוכבים בודדים כפי שהם נראים, אלא גלקסיות רחוקות, שכל אחת מהן מכילה אין ספור כוכבים. למרבה הפלא, עוד באותה תקופה עתיקה, ידעו חז"ל מתוך התורה כי מספר הכוכבים שונה לחלוטין ורחוק באופן דרסטי מהמספר הנראה בעין רגילה. הם גם ידעו שהכוכבים אינם מפוזרים באי סדר, אלא יוצרים מערכות מסודרות מאד, המהוות יחד מבנה מרשים ביותר!
(אמנם יתכן שאין הכוונה כאן למבנה פיזי אלא להרכב מסודר. כשם שבצבא גדודים ולגיונות יכולים להיות מעורבים מבחינת המיקום הפיזי שלהם, אך מסודרים מאד מבחינת האופי והמבנה הפנימי המיוחד של כל אחד מהם. כבל אופן, מדבריהם עולה כי מדובר במבנה מרשים ביותר.)
הנה לשון חז"ל בתלמוד:
(אמר ה' לישראל) "שנים עשר מזלות (קבוצות כוכבים היצרות קבוצות שונות: צורת מאזניים, מאזניים, עקרב, דגים וכו') בראתי ברקיע. ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלושים חיל (כנגד כל מזל משנים עשר המזלות נבראו שלושים צבירי כוכבים) ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלושים לגיון (כל צביר משלושים הצבירים האלו מורכב משלושים לגיונות של כוכבים) ועל כל לגיון ולגיון ברתי לו שלושים רהטון (כל לגיון מורכב משלושים גדודי כוכבים) ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלושים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלושים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו 365 אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה, וכולן לא בראתי אלא בשבילך."
ועתה נחשב:
ריבוא (רבבה) = 10,000
אלף ריבוא = 10,000,000
ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו 365 אלפי ריבוא כוכבים...
כלומר:
בכל גסטרא וגסטרא יש 365 *10,000,000 (אלף ריבוא כוכבים),
שהם 3650 מליוני כוכבים!!
וכמה גסטרות קימות ביקום?
30 גסטרות* 30 קרטון* 30 רהטון* 30 לגיון* 30 חיל* 12 מזלות = 291,600,000 גסטרות.
כדי לקבל את מספר הכוכבים שביקום יש להכפיל את מספר הגסטרות פי 3,650,000,000 !
כלומר: 1,064,340,000,000,000,000 כוכבים.
יודגש, כי האמור כאן מתיחס לאותם עצמים קוסמיים המוגדרים בפי חז"ל כאן בשם 'כוכב'. אולם ברור שחז"ל לא כללו בחשבון זה גופים שונים המשייטים בחלל ואינם ראוים להיקרא בשם זה.
מדהים להיוכח, כי אלפי שנים לאחר שחז"ל דברו על מספר כוכבים עצום, בשעה שהעמים מסביבם סברו כי יש רק כ – 4,000 כוכבים, כיום ההשערה המדעית הולכת ומתקרבת לקביעה המספרית (!) של חז"ל:
מדעני נאס"א מעריכים, שיש כ – 1,000,000,000,000,000,000,000 כוכבים (10 בחזקת 12) והאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה פרסמה ב-2003 את מסקנת חוקריה שהמספר המשוער, בהערכה גסה, מידגמית ובלתי ודאית (כך הם מציינים בפרוש) שבוצעה על אזור קטן בחלל, הוא 10 בחזקת 22.
לעומת שני המחקרים המשוערים הללו, ידעו חז"ל לנקוב במספר המדויק של הכוכבים והגלקסיות המצויים בשמים.
ללא שום כלי עזר מדעי או מחקרי, ממקום שבתם בבית המדרש הגיעו חז"ל אל המספר:
10 בחזקת 18 ועוד 64,340,000,000,000,000, כמספר סופי ומדויק של הכוכבים, על פי קבלתם בתורה.
לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה
Please wait...