לחוש את הנס גם בשעת ערב רגילה | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהריים.

פסוק זה המופיע בתפילת שמונה עשרה מלמד אותנו אמת גדולה אך פשוטה בחריפותה: אם יתבונן האדם יוכל לראות כי בכל עת, ערב ובוקר וצהריים, מלווה אותו יד ה', וניסים מתרחשים עמו.

 

סיפור מעניין על נס שהתרחש בשכונת גאולה בירושלים, מובא בספר טובך יביעו ואוצרות האגדה.

אברך אחד שהתפלל בפעם הראשונה בחייו בשטיבלאך של זכרון משה בירושלים מה שלא עשה מעודו גם בתקופת לימודיו בישיבה, הבחין בסוף התפילה בקבוצת לומדים שישבה באחד החדרים.

 

הוא הרגיש דחיפה מיוחדת להתקרב אליהם ולראות מה הם לומדים, למרות שגם תכונה זו של סקרנות אינה נמנית בשום אופן על תכונותיו הטבעיות.

 

הוא ניגש אל שולחן הלומדים, ולפתע נתקף בהתרגשות עזה: על הגמרא שהיתה מונחת לפני הלומד שישב בסמוך לדלת הוטבעה חותמת מסויימת, שהיתה מוכרת לאברך מימי ילדותו.

 

הוא התקרב יותר אל הגמרא, ולתדהמתו הוא נוכח לדעת שלא מדובר בחלום. החותמת נושאת את שמו של סבו ז"ל שהיה תלמיד חכם גדול בדור שלפני השואה.

 

התדהמה היתה גדולה, כיון שלפי כל מה שהיה מקובל עד כה במשפחתו, הרי שהש"ס עליו רשם סבו את הגהותיו הושמד ואבד מן העולם בתקופת השואה.

 

צער רב נגרם למשפחה כתוצאה מאובדן הש"ס, כיון שההערות שרשם סבו על הדפים היו מחכימות במיוחד. והנה הנכד נתקל לפתע בחותמת סבו על הגמרא.

 

בתום השיעור ניסה האברך לברר אצל בעל הגמרא, מהיכן בא ש"ס זה לידו, והלה סיפר שלאחר המלחמה ניגש אליו פלוני והעניק לו את כל הכרכים במתנה, וביקש שיעלה אותם לארץ ישראל.

 

"מאותו זמן נמצא הש"ס אצלי" אמר הלומד מזכרון משה, "ואשמח מאד להשיבו לידי המשפחה"

כמובן שהשמחה במשפחה היתה עצומה, אבל עיקר הנס התרחש מאוחר יותר.

 

בבדיקה שנעשתה בכל דפי הש"ס, התברר שהדף היחיד שעליו התנוססה החותמת של הסבא של האברך, היה הדף בו למדו אז בשיעור בזכרון משה.

 

בכל אלפי הדפים לא היתה חותמת נוספת, ומסבב כל הסיבות סיבב שהאברך שלא התפלל מעודו בזכרון משה, יגיע לשם דווקא ביום ההוא, וימצא את לומדי השיעור דווקא בדף ההוא, עם החותמת, וכל זאת כדי להחזיר את התורה לאכסניה שלה.

 

בסיפור היפה והאמיתי הזה, ניתן היה לחוש את הנס בקלות, לראות אותו, למשש אותו... מה שנדרש מן האדם הוא לזהות את הנס גם בכל יום, בשעות בוקר צהריים וערב 'רגילים'.