מדוע סירב האב להחזיר לבנו את הוצאות החתונה? | הרב עזריאל יונה

לעשיר גדול היו שני בנים שגרו בחו"ל, האחד עשיר והשני עני.

 

לאחר שנים רבות שלא ראו האחים את אביהם הגיעה איגרת מהאב עשיר, המבשרת להם כי האח הקטן שנותר בבית בא בברית האירוסין והחתונה תתקיים בקרוב. האחים כמובן, אמר האב מוזמנים להשתתף בשמחת הכלולות.

 

באיגרת ציווה האב העשיר מהאח העשיר להביא עמו את האח העני, וגם הודיע לו שלא יחסוך בהוצאות, שכן את כל ההוצאות שיעשה לכבוד אביו - יחזיר לו האב ממיטב כספו.

התכונן האח העשיר לחתונה רכש לו ולאשתו בגדים מפוארים והתכונן לצאת לנסיעה. אלא שאז נזכר הוא שעליו להביא עמו את האח העני. שלח לקרא לו במהירות והאח שכלל לא ידע במה מדובר הגיע אל המרכבה.

 

האח העשיר לא הרבה בדברים, והעלה אותו לעגלה ששעטה לדרכה.

כאשר הגיעו שני האחים אל בית האב יצאו המחותנים בלוויית קהל רב ומנגנים לקבל את פני הבאים. ראשון ירד האח העשיר כשהוא לבוש מחצלות הוד והדר. המחותנים שאלו מי האיש המדובר והתשבה היתה: בן המחותן, אחיו של החתן.

 

אז יצא האח העני כשהוא ערום ויחף. שאלו האנשים מי האיש הזה, ושוב ענו הקרובים כי מדובר באח נוסף שמתגורר באותה עיר בה מתגורר האח העשיר. הדבר נראה מוזר לאנשים אך הם שתקו ולא אמרו דבר.

 

שלשה שבועות לאחר החתונה בא האח העשיר לפני אביו הגביר כדי להיפרד ממנו. אמר לו האב: "סע לשלום, אינני מעכב אותך". האח העשיר הופתע, שכן ציפה שאביו יציע מיזמתו לשלם לו את הוצאותיו כפי שהבטיח לו.

 

בלית ברירה פנה אל האב ואמר: אבא, הנה סך ההוצאות שהוצאתי לכבוד החתונה, הנסיעה, הבגדים, התכשיטים וכו'.

אלא שהאב אמר: אינני חייב לשלם לך מאומה.

 

הזדעק הבן ואמר: אבל הבטחת שכל ההוצאות שאוציא לכבודך יכוסו על ידך!!!

 

בדיוק, ענה האב, כל ההוצאות לכבודי. מה שאתה עשית לא היה לכבודי. עשית זאת רק לכבוד עצמך. וההוכחה היא היחס שלך לאחיך העני, אילו היית דואג לכבודי היית זוכר להלביש אותו בבגדי פאר בדיוק כמו שהוצאת על אשתך וילדיך.

 

משל זה שהובא ב'לקח טוב' ממשיל את היחס בין הקב"ה לאדם בהקשר לשבת הקדושה.

 

ה' מבטיח לאדם באיגרת - בתורה הקדושה - כי ההוצאות שיוציא לכבוד שבת יזכה בהם בחזרה, וכמו שכנאמר במסכת ביצה: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה חוץ ממה שמוציא בשבתות וימים טובים".

 

אולם כל זה כאשר נעשה הדבר לכבוד ולתפארת בעיני אביו שבשמים, אולם אם הוא מתעלם למשל  מהעניים שגם הם בניו של הקב"ה הרי מוכיח הוא כי לא כבוד ה' עומד לנגד עיניו, אלא כל מה שעושה לא עושה אלא לכבוד עצמו.