נאמר באיכה רבתי: חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין.
כלומר, חכמה, מדע, הברקות והמצאות מתקיימים אצל הגויים, אבל תורה אינה יכולה להיות אצלם, שכן הם מורים ומלמדים אך לא מקיימים את מה שהם עצמם הורו.
הם חיים בסתירה.
כך למשל התפרסם על כנס רופאים גדול באוסטרליה בו נידונו סכנות העישון, ובין לבין יצאו להפסקות עישון...
הרב גלינסקי זצ"ל מספר על כך כדרכו משל נחמד: הגויים בפולניה היו עובדים אצל היהודים, מנקים את בתיהם ומסייעים להם בעבודותיהם, ועל כך היו נשכרים מספר זלוטים.
באחד הימים יוצא אחד הגויים מיום עבודה, עובר ליד בית הכנסת של היהודים, והנה הוא רואה את חבירו הגוי יוצא מבית הכנסת, עטור זקן ופיאות ובידו חופן עצום של זלוטים.
מה אתה עושה? שאל בתימהון.
היהודים גומלי חסדים השיב חבירו. אני מתחפש ליהודי, מספר על אומללותי והלבבות נפתחים, כך הרווחתי ביום אחד 70 זלוטי.
70 זלוטי? הצטעק הגוי הראשון, הלא זה שכר של שבועיים עבודה.
המתין הגוי כמה ימים, גידל זקן ופיאות, והגיע גם כן לבית הכנסת - בית כנסת אחר. הוא הושיט את ידו ואכן היא התמלאה בזלוטים.
אבל למרבה אכזבתו, גילה כי בסמוך אליו עבד קבצן נוסף שהרוויח פי שנים. כיצד ייתכן? הוא נגש אליו ושאל אותו מה 'הסוד' שלו.
'אני גר צדק' ענה הקבצן השני, והיהודים מקרבים את הגרים.
שמח הגוי המחופש על על התשובה היפה, ולמחרת הגיע לבית הכנסת, כשהוא מושיט את ידו המלווה בפתק: אנא רחמו על גר צדק מסכן!!
זה עבד. הוא אסף פי שנים מאשר יום האתמול ולאושרו לא היה קץ.
אלא שביום השלישי, כאשר הגיע לבית הכנסת, ראה קבצן חדש שאוסף כסף, ומרוויח פי שלשה ממנו. איך זה ייתכן?
לא התבייש הגוי, ניגש לקבצן ושאל אותו: מה הסוד שלך, איך אתה מצליח לגרוף כל כך הרבה מזומנים??
הלה חייך בענווה ואמר: אני נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אתה מבין לבד, שכאשר היהודים רואים את נכדו של הבעל שם טוב מקבץ נדבות מיד הם פותחים את ידיהם בנדיבות.
שמח הגוי ולמחרת הגיע עם פתק גדול עליו היה כתוב: אנא רחמו על גר צדק נכד הבעל שם טוב הקדוש. הוא לא הסתפק בזאת אלא קרא בקול: רחמו עלי, אני גר צדק וגם הנכד של הבעל שם טוב הקדוש...
באותו יום הוא לא אסף פרוטה. הוא גם לא הבין מדוע כולם פרצו בצחוק כשהתבוננו בו.
זה מה שקרוי, אומר הרב גלינסקי, הרגשת הסתירה. לא מרגישים בסתירה שבהתנהגות המעוררת לעתים קרובות גיחוך ומסגירה את התרמית.