מדוע משווה הגמרא את העולם הזה לאולם שמחות? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

הגמרא במסכת עירובין אומרת: שמואל אומר לרב יהודה: חטוף ואכול חטוף ושתה, כי העולם הזה שאנחנו עוזבים אותו דומה לאולם שמחות.

הדברים כמובן אינם כפשוטם. כבר בתרגום מעמיק ראשון אנו מבינים כי שמואל התכוון ל'חטיפת המצוות' לקראת העולם הבא. כדאי לאכול ולשתות – לעשות מעשים טובים, מצוות ולימוד תורה בעולם הזה כדי להגיע מוכנים לעולם הבא.

ועדיין לא ברור לגמרי, מה היא ההשוואה לאולם שמחות. העולם הזה דומה לאולם שמחות?

מגיד המישרים, הרב לווינשטיין מביא את משלו של החפץ חיים: יהודי אחד עבר דירה והנה הוא רואה, בביתו החדש, כי מולו השכן חוגג אירוע. תזמורת, אורות, שמחה, ריקודים.

למחרת גם כן, ריקודים שמחה אושר. הבין היהודי ששכנו כנראה עושה שבע ברכות ברמה של חתונה. הוא איחל לו רק בריאות והמשיך בחייו.

אלא שלמחרת גם כן וכך כעבור שבוע. התפלא היהודי, אך לעצמו אמר: כנראה שיש לו משפחה גדולה וכל יום יש להם שמחה.

ימים ספורים לאחר מכן הוא פוגש את אותו שכן ואומר לו: אני שמח שאנחנו סוף סוף נפגשים, אני רוצה לאחל לך שכשם שיש לך שמחה כל יום בביתך כך תמשיך להיות מאושר כל הימים ממשפחתך הגדולה.

ענה לו היהודי: אתה טועה. מה שאתה רואה שהאנשים רוקדים אצלי כל יום, הם לא אותם אנשים. יש לי פשוט אולם שמחות...

ותדע לך הוסיף בעל האולם – אלו שרקדו אתמול לא ירקדו היום, ואלו שירקדו היום לא ירקדו מחר, אלו לא אותם אנשים.

אומר החפץ חיים, זהו משל נוקב. לא כל מי שרוקד היום, ירקוד גם מחר.

אם יש לך הזדמנות עכשיו 'לרקוד' ללמוד תורה, לשמוע שיעור, לעשות מצווה, חטוף ואכול, תרקוד היום, אל תמתין למחר, מי אמר שתוכל גם כן? יש לך אפשרות לתת צדקה היום אל תחכה מחר, מי אמר שתוכל לתת מחר?

העולם הזה דומה לאולם שמחות ועל כן חטוף ואכול חטוף ושתה, כי מי שרוקד היום, לא בהכרח רוקד מחר.

הרב שמשון פינקוס זצ"ל היה בשבע ברכות, ודיבר שם בדברי תורה. ניגש אליו אחד האנשים ואמר לו: רבי שמשון גם מחר יום.. ענה לו רבי שמשון נכון אבל היום יום.

לא בטוח שמחר נספיק, אם היום אפשר צריך להספיק את מה שאפשר.