איזהו חכם הרואה את הנולד, אומרת המשנה במסכת אבות.
על האדם לראות את תוצאות מעשיו, אך מוטל עליו יותר מכך: הוא צריך לזכור מה מצבו, ומה הם התנאים החסרונות והיתרונות העומדים לרשותו ועל פי כך להתנהג.
האדם חייב לזכור מה ניצב לפניו, ומה מוטל עליו.
כדי להבין זאת כדאי לקרא את המעשה הבא שסופר על ידי הרב אהרן זכאי שליט"א.
מסופר על הגאון רבי אברהם אבלי שכיהן כרב בעיר וילנא לאחר פטירת הגר"א שפעם בא אליו עובר אורח והתחיל לתנות לפניו את צרותיו.
לדבריו, הוא עני ואביון ואין לו במה לפרנס את משפחתו.
מלבד זה יש לו שתי בנות שכבר הגיעו לפרקן ואין לו במה להשיאן הוא ביקש אפוא מאת רבי אברהם אבלי שיעשה עמו חסד וייתן לו מכתב המלצה לעשירי היהודים בוילנא, שיעזרו לו במצווה זו של הכנסת כלה.
נענה לו הרב ונתן לו את המלצתו.
לאחר שבועות אחדים מצאו את אותו אדם מוטל שכור ברחוב ומכתב ההמלצה של רבי אברהם אבלי מתגולל על ידו.
לקחו את המכתב והביאו אותו אל הרב ואמרו לו יראה רבנו על מי הוא ממליץ לטובה, ולמי הוא נותן מכתבים...
ענה רבי אברהם ואמר: וכי מפני שוטה זה שקלקל אשנה אני את מעשי ואת דרכי ולא ארחם על הבריות?
לאחר שנתפכח אותו אדם משכרותו בא שוב לרבי אברהם אבלי וסח לפניו את צערו כי אבד ממנו מכתב ההמלצה, והוא מבקש שייתן לו מכתב אחר..
נענה רבי אברהם אבלי ואמר לו מתוך חיוך, תודה אני חייב לך, כי על ידך אני מבין את הפתגם השגור בפי ההמון - פלוני שכור הוא כלוט.
מעודי הייתי תמה, מפני מה מדמים את השכור דווקא ללוט והלא אף נח שתה ונשתכר כמו שנאמר בבראשית ט "וישת מן היין וישכר" ולמה לא יאמרו שכור כמו נח, שהיה עוד קודם ללוט?
אבל אתה הנחת את דעתי ותירצת את תמיהתי.
נח שתה לאחר שכבר השיא את בניו ואת בנותיו, ועל כן אינו נקרא בשם שכור, אבל אתה לוט שעדיין יש לך שתי בנות להשיאן איך אתה מרשה לעצמך להשתכר? ולכן נקרא כל שכור על שם לוט...