אנשים שונים זה מזה במראם החיצוני אולם מבנה גופם – מבחינה פיזיולוגית – זהה. לכל אדם בריא מס' זהה של עצמות שרירים, איברים וכו'. גם מיקומם בגוף קבוע וידוע מראש. הנפש – זה כבר סיפור אחר לגמרי. כל אחד שונה כ"כ מחברו במבנה הנפש שלו, בחוזקות ובחולשות שלו, במטען שהוא נושא עמו.
חקר הנפש עשוי להיות המדע המרתק ביותר, אך תמיד הוא יהיה בלתי מדויק. ואם נוסיף לנפש מימד רוחני ונדבר על נשמה, נשמה אלקית חצובה מתחת כסא הכבוד – הנה נדבר על משהו רחב מיני ארץ ועמוק מיני ים. החזון אי"ש בספרו "אמונה ובטחון" מתווה לנו דרך עבודה לשיפוץ הנשמה: "רפואת המידות אינה בסמים גשמיים, וכשם שהחולי איננו גוף כך רפואתו אינה מן הגופים. החולי הוא הגש נפשי והרפואה – הרגש נפשי."
התיחסותו לנטיותינו השליליות וטבעינו הבהמיים כאל מחלות שעלינו לדאוג לרפואתם. אדם בריא הוא אדם שלם, נעלה מעל קטנוניות החיים הגשמיים, מתוקן ושלם במוסרו. כולנו, כל מי שעדיין בדרך, חולה במידה זו או אחרת, והחכם שעיניו בראשו – מנסה לרפא עצמו מן המחלות. מובן שהתרופות לא תמצאנה בסופר פארם ו"הרפואה – הרגש נפשי."
ביהדות אנו רואים כמפתח לרפואת המידות את "ספרי המוסר" – אלו הם ספרים מן המדף התורני שעוסקים כולם בחכמת הנפש ובדרך צחצוחה עפ"י הנחיות התורה.
נזכיר את חלקם: מתוך התנ"ך ספרי משלי וקהלת עוסקים ברובם בהנחיות להשלמת האדם. מתוך המשנה "פרקי אבות". ספרים מאוחרים יותר ישנם רבים, כגון: מסילת ישרים, אורחות צדיקים, חובות הלבבות, חזון איש, ועד ימינו אנו ממש כגון, עלי שור. כל הספרים הנ"ל, ורבים רבים נוספים עוסקים בהדרכה לבניה עצמית, למלחמה בתאוות הארציות, בתיקון הנטיות הקלוקלות.
החזון איש: "ספר המידות שהכינו החכם בחכמתו, הקריאה בספרו – מרפא לנפש, וההתמדה בונו – תיקון המידות. ואמנם אין הקריאה בספרי המוסר רפואה ודאית כמו שאין רופאה בטוחה לחולי הגופים... כי גורלם של הרטיות בחוזק המחלה תלוי". כלומר, ישנן שלוש פאזות בעבודת תיקון המידות:
- קריאה ולימוד בספרי המוסר- מדריכה, מעניקה תובנות, מנחה. תוכלו למצוא בספרים אלו משנה סדורה של פסיכולוגיה יהודית – תורת הנפש הכתובה ע"י יצרן הנפש – האלוקים – מתוך התורה. מרתק, אמיתי ורלוונטי!
- התמדה ושינון הדברים שוב ושוב – טפטוף איטי של אמיתות (שכבר הבנת והסכמת אליהן) מן ההכרה השכלית אל הרגש, המעשה, החיים. (חזרה על דברים פשוטים ונכונים שוב ושוב היא המפתח להתקדמות גם לפי הרמח"ל בספרו מסילת ישרים).
- יישום בשטח- בשדה הקרב האמיתי של החיים. נסיונות, הצלחות ונפילות בשליטה עצמית, בהתגברות, בחסימת הפה מלומר את שאיננו ראוי, בשכנוע פנימי להרגש דק, בהחלפת זוית הראיה, וכו'.