ברכת הבריאות | נפש שמשון

• הדפסה
• דואל

הברכה השניה שמברך האדם תיכף לקומו בבוקר היא "אשר יצר את האדם בחכמה". ברכה זו היא הברכה השכיחה ביותר שאדם מברך במשך כל היום. הקב"ה יצר את האדם באופן ובצורה כזו שכל זמן קצר הוא נזקק לברכה זו, והסיבה לכך היא, שכן זוהי ברכה על עצם גוף האדם.

מעניין להתבונן קודם כל דוקא בסופה של הברכה. "גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח... או יסתם... אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך". וצריך להבין למה אומרים את זה, הלוא אין כאן בקשה או שבח רק ציון עובדה. לא מצאנו נוסח כזה בברכות הארוכות, מלבד ברכת "בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהן נפש כל חי". שחז"ל לא קבעו בה לשון של בקשה אלא רק תיאור עובדה.

מדוע דוקא שתי ברכות אלו לא מסתיימות בבקשה: אשר יצר - שלא נהיה חולים, ובורא נפשות - שנזכה לקבל מזון כנצרך לנו, בדומה לשאר הברכות שכוללות בקשה. (כמו למשל "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה - חננו מאיתך דעה בינה והשכל").

ביאור הענין כך הוא. ישנם דברים שבהם אין צורך בבקשה, אלא בהזכרת המציאות הבקשה מתבקשת מאיליה. אם אנחנו אומרים גלוי וידוע לפניך ... אי אפשר להתקיים, אז ברורה הבקשה לבריאות הגוף. דברי המאכל הנצרכים "להחיות בהם נפש כל חי" הם האפשרות היחידה לחיות. לכן אין צורך בבקשה מפורשת אלא די בהצהרה שהחיים הם מידו יתברך.

בדומה לכך הביטוי "חיים ברצונו" שאמר דוד המלך. פירושו, שהקב"ה רוצה שבני האדם יחיו. זו הסיבה למה שרואים אנו שמציאות החיים היא דבר השווה לכל נפש. ההבדל בין בני אדם הוא באורך החיים או ברמת החיים, בדעת ובבריאות. אבל עצם מציאות החיים שווה ממש בין ראובן ושמעון, בין חכם וחסר דעת, בין בריא וחולה בין עשיר ועני. כולם חיים, וזה ברצון השם, לכן כולם חיים באותה מידה של מציאות החיים.

באותם דברים שיש הבדל בין בני האדם - יש מקום לבקשה ולתפילה לזכות ולקבל. לכן מבקשין "חננו מאיתך דעה בינה והשכל", שהרי יש שזכו לדעה ויש שלא זכו, לכן נצרכת בקשה. כך גם בבריאות ובפרנסה. בדברים שאין בני האדם שווים בהם, לזה יש ולזה אין, לזה יותר ולזה פחות, שייכים תפילה ובקשה. אבל לגבי עצם מציאות החיים אין הבדל בין בני אדם, ובזה די בברכה המטאת את ההרגשה והידיעה שבלעדי הקב"ה לא היינו חיים. "גלוי וידוע לפניך" - אנו יודעים באופן ברור שללא קיום הגוף בצורה מתוקנת לא נוכל להתקיים. מעתה אין צורך בבקשה מפורשת, שהרי רצונך שנחיה ובלעדיך לא נוכל לחיות.

לכן גם קבעו חז"ל בסיום הברכה "רופא כל בשר ומפליא לעשות", כדי שהחתימה תהיה מעין הברכה כולה - על עצם מציאות החיים. הנוסח "רופא כל בשר" אינו מתייחס לרפואת חולים ממחלתם, אלא על הענקת החיים. זהו סיום להצהרה "שאם יפתח ... או יסתם ... אי אפשר להתקיים.

ועתה נבאר את הברכה עצמה

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך. ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות.

אשר יצר את האדם בחכמה, החכמה העצומה של הבורא נראית כשמתבוננים בגוף האדם. אם נתבונן כמה חכמה יש בעין של אדם, באוזן, ביכולת הדיבור, החשיבה, במערכת החיסונית, ביכולת התנועה ועוד. איזו חכמה אלוקית!

נקבים נקבים חלולים חלולים - באדם יש מיליוני תאים מסוגים שונים - נקבים נקבים חלולים חלולים. כיום כבר ידוע שבמח של תינוק לבד מדובר על כמות של תאים במספר עם 21 אפסים! וזה במוח של תינוק, שלא לדבר על מח של אדם מבוגר.

גלוי וידוע לפני כסא כבודך - רק הקב"ה בעצמו יודע עד כמה גדול ונפלא הוא הפלא הנקרא "אדם", אותה מכונה מסובכת. עלינו לדעת כי על אף שמערכת המנועים והמחשבים של חללית הטסה לירח היא דבר גדול ועצום, כל זה הוא כאין וכאפס לעמות נפלאות השי"ת המתגלות בטיפה אחת היוצאת מן האדם!

כשאנו אומרים "גלוי וידוע לפני כסא כבודך" איננו באים רק לספר או להודות גרידא על מה שהיה ידוע כבר קודם לכן, אלא כך אנו מגדירים את החכמה הנפלאה, חכמה כזו שרק הקב"ה יכול להקיפה.

כשמטוס ממריא, ישנו מחשב שאומר בכל רגע מהן הסכנות שעומדות לפניו בכל צעד שיעשה. אם ננסה לחשב כמה זמן יכול גוף האדם להחזיק באופן טבעי, נקבל שאפילו לא רגע! הסיכון למחלות ולמצבים אחרים שיגרמו - במישרין או בעקיפין - כשגוף האדם לא יתפקד כתיקונו הם כה רבים עד שלא יתכן בעולם שאדם יחיה אפילו רגע אחד.

זוהי כוונת המילים "אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך".

בשעה שאנחנו מברכים ברכה זו על כך שאנחנו בריאים, שיש לנו בריאות הגוף, כדאי להיזכר בזמן שהיינו חולים. אדם חולה מרגיש עד כמה הוא אינו שווה מאומה. כעת כשהוא בריא הוא אינו מבין זאת, אבל ברגע שהוא נעשה חולה, כשכואב לו משהו -הוא פשוט לא שווה כלום.

ברכה זו היא סגולה נפלאה לבריאות, כמבואר בספרי הקדמונים. בספר "סדר היום" כתוב שהמברך ברכת אשר יצר בכוונה, מילה במילה, "לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו". כלומר שאם האדם יכיר ע"י הברכה שכל הטוב והחסד שבבריאות הוא מחסדיו העצומים של הבורא, הרי יפתח לו ברכה עצומה של שפע של בריאות הגוף והנפש בעז"ה.

זוהי הברכה השכיחה ביותר שתקנו לנו חז"ל. אנו אומרים אותה הרבה פעמים במשך היום, כי אנו צריכים שוב ושוב להודות להשי"ת ולבקש "ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות".

על פי הרצאה של הרב שמשון פינקוס זצ"ל