אמר רבי שמעון בן חלפתא, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום. שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.
יש להבין את משמעות הביטוי "כלי מחזיק ברכה". שהרי ברכה פירושה שפע שאינו מוגבל, כפי שאומרת הגמרא "אין הברכה שורה בדבר המדוד". ואילו עצם מציאותו של כלי הוא לתת מידה ושיעור?
מבאר רבי אברהם בן הגר"א, שזהו המסר החבוי בדברי רבי שמעון. כדי לזכות למעלת השלום יש צורך לנקוט בדרך ביניים.
כשיש רק טובה או כשיש רק פורענות חלילה, אין שלום. לכן יש צורך להגביל אותם, כלומר אתה זקוק לכלי. לכן אמרו חז"ל כי השלום הוא כלי - מחזיק ברכה. צריך שיהיה כלי כדי להגביל את הברכה לפי הצורך, כשהיא פוגעת במעלת השלום.
בסיום התפילה, אחרי שהתפללנו על הכל, באה תפילת "שים שלום". אנו מתפללים שלא תהיה מחלוקת בישראל, ולא יהיו קנאה ושנאה ותחרות. ובודאי שלא כעס, שבמקום שיש כעס - אין שלום.
"שים שלום טובה וברכה, חן וחסד ורחמים, עלינו ועל כל ישראל עמך".
שים שלום - ההבדל בין לתת לבין לשים, שנתינה היא לא קבועה לעומת זאת בלשון הקודש "לשים" הכוונה שיהיה באופן קבוע.
"ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך"
מה היא הארת פנים? נאמר בברכת כהנים "יאר ה' פניו אליך ויחנך", מפרש שם רש"י שה' יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות. כלומר, אנחנו מתפללים שה' יאהב אותנו ויראה לנו פנים מאירים. למה זה חשוב?
"כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום".
משל לאדם שנזקק לענפי אילן רבים. מה עשה? - אחז בידו את הגזע והנה בבת אחת הביא תחת ידו את כל ענפי האילן. כך אנו מבקשים רק דבר אחד, "אור פנים", ובכך נזכה לכל הטובות בבת אחת.