מי אנחנו באמת? | אליעזר היון

אתם אנשים טובים? אתם אנשים רעים?

 האם ייתכן שכל אחד או אחת מאיתנו עלול היה להיות למשל, נאצי?
 

איך הייתם מגדירם את עצמכם? אתם אנשים טובים באופייכם? אתם אנשים רעים? או- האם יש בכלל אנשים טובים או אנשים רעים? האם זה ענין לתחום הביולוגי, כלומר האם יש אנשים שנולדו להיות טובים, אלטרואיסטים קיצוניים, או לחילופין רעים רדיקאליים?


בפרספקטיבה של ההיסטוריה נראה כי מיעוטם של האנשים הרעים 'הגדולים', סטאלין היטלר, נבוכאנצר והמן, מוכיח כי אכן יש אנשים מסויימים שנולדו עם רוע אכזרי שקשה לתפוס אותו, רוע שלא יכול להירכש על ידי בן אנוש אלא אם הוא נלווה אליו מרגע לידתו.

  
אם נחפש את הרוע ה'גדול'.הקרוב ביותר נמצא אותו ללא ספק בקטגורית הנאציזם, אך גם שם יש לברר האם מדובר היה בתופעה גרמנית רחבה, או אולי קומץ קצינים שסבבו את המנהיגות הכריזמטית? ואכן חיילים רבים בצבא גרמניה של מלחמת העולם השניה טענו כי הם רק מילאו פקודות [ראו משפט אייכמאן - דימאניוק], ואילו הם עצמם לא האמינו ולא היו מסכימים לעולם למעשים האכזריים שנעשו ביהודים ובעמים נוספים.


האם ההנחה הזאת נכונה? עובדות ומחקרי שדה כמו גם מחקרי מעבדה, הוכיחו כי אין הדבר כך, נפתח בניסוי המצמרר של זימברדו והסטודנטים שלו [zimbardo 1971- האו"פ].


 הניסוי של זימברדו
 

הפרופ' זימברדו ותלמידיו פרסמו מודעה בעיתון כי נדרשים גברים צעירים בריאים, בגילאים ,17-30 לצורך מחקר חברתי על החיים בית הסוהר תמורת סכום של 15 דולר ליום. לצורך הניסוי הקימו החוקרים בית כלא מאולתר עם תאי אסירים סורגים ותאי בידוד [צינוק], 21 הנבדקים שהיו גבירים בריאים בנפשם ובגופם התחלקו על ידי הטלת מטבע לאסירים וסוהרים, כאשר איש מהם אינו יודע מתי יתחיל המחקר וכיצד הוא נדרש למלא את תפקידו. הנבדקים כלם הסכימו לתנאים.


 ביום הראשון לניסוי "נעצרו" כל "האסירים" והובלו בניידות משטרה ל"בית הסוהר" נערך חיפוש בגופם והם הולבשו בבגי אסיר שלא היו תואמים, לרגליהם הונעלו נעלי גומי והוצמדה שרשרת ברזל, הסוהרים לעומת זאת הולבשו במדי חאקי וחומשו באלות במשרוקיות ובמשקפי שמש. התנאים שנקבעו היו כי, אחת לזמן מה יספרו האסירים בשורה, הם יורשו ללכת שלש פעמים ביום לשירותים, והם יקראו לפי מספרים שהוצמדו למדיהם ולא לפי שמותיהם. האסירים נדרשו להישאר כשבועיים תמימים בכלא [זמן הניסוי] והסוהרים היו צפויים לעבוד במשמרות של שמונה שעות כשביניהם הם יוכלו ללכת לבתיהם ולהמשיך בחייהם.


לאחר שההכנות לאירוע הסתיימו, החלו החוקרים לעקוב אחרי ה"שחקנים" האם הם ימלאו את "תפקידיהם"? וכיצד?


 התוצאות שניצפו היו מזעזעות עד שהחוקרים נאלצו להפסיק את הניסוי כעבור ששה ימים בלבד. מסתבר ש"הסוהרים" שהיו אפופי תחושת כח התעללו "באסירים" יותר ויותר. הם הציקו להם ערכו חיפושים בגופם בודדו אותם, העבידו אותם קשה ונהגו להעיר אותם תכופות באמצע הלילה לבדיקה וספירה, ההתעללות היתה קשה במיוחד כאשר "סוהר" היה משוכנע כי הוא נמצא ביחידות עם האסיר ואין איש צופה בו. האסירם ניסו בתחילה להתמרד אך פעולות התגמול של הסוהרים הפכו אותם לצייתנים פסיביים וחסרי חוט שדרה. יממה וחצי לאחר תחילת הניסוי נאלצו החוקרים לשחרר אסיר ראשון שסבל מדיכאון חמור, ובתוך ימים מספר שוחררו עוד ועוד אסירם עד שביום השישי היו האסירים הנותרים שרויים בזעזוע ובהלם קשה שהחוקרים נאלצו להפסיק את הניסוי לאכזבתם הרבה של ה"סוהרים".


זימברדו עצמו כתב כך:

 כעבור ששה ימים בלבד נאלצנו לסגור את הכלא המדומה שלנו מפני שמה שראינו היה מפחיד.שוב לא יכולנו, אנחנו או הנבדקים שלנו, להבחין היכן מסתיים האדם ומתחיל התפקיד שהוא ממלא. רוב הנבדקים נעשו "אסירים" או "סוהרים", ולא יכלו להבחין בבהירות בין עצמם לבין התפקיד שמילאו. כמעט בכל מרכיב של התנהגותם, מחשבותיהם, ורגשותיהם חלו שינוים דרמטיים...נחרדנו משום שראינו נערים ["סוהרים"] מתנהגים כלפי נערים אחרים כאילו היו בעלי חיים בזויים ונהנים מהתאכזרות אליהם. נערים אחרים ["אסירים"] נעשו כנועים, מתרפסים, רובוטיים לא אנושיים, שחשבו רק על בריחה, על הישרדותם האישית, ועל שנאתם כלפי "הסוהרים".


 יודגש שוב כי הנבדקים היו מתנדבים הם הסכימו לתנאים, והחלוקה ביניהם היתה באמצעות הטלת מטבע. זימרדו הגיע למסקנא בעקבות מחקרו [ה-לא אתי, אגב] כי כל אחד עלול להגיע למצבים קיצוניים ולבצע מעשים שלא היה מאמין כי הוא מסוגל לעשות.


המשך ...

 

Image