אלו המחזיקים בחייל החטוף גלעד בן נועם ואביבה שליט

המערכה בינינו אינה שקולה. היחס אינו אקויוולנטי. או בעברית מדוברת: זה לא כוחות.

זה לא כוחות כי אתם הלא יודעים שברגע שנשמע את קולו הרועד של החייל מספר על געגועיו אלינו או על מצבו הרפואי הלב שלנו ימס. אנחנו נקרע מפנים והדרישות שלכם יתחילו להישמע רציונליות.

כנראה שאנחנו לא עובדים עם היגיון קר, עם קו מהלך רציונלי, יש בנו מן דחף יהודי לא ברור הגורם לנו לפעול כפי שאנו פועלים. קשה לנו להסביר לכם את זה אלא אם כן המשפט "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" אומר לכם משהו. הדחף הזה מוטבע בנו הוא מובנה, אולי האופרציה הזו של רבבות יהודים שמתו במהלך הדורות בעבור היותם יהודים יצרה אצלנו את הנורמה המשונה הזו שיהודים לא משאירים בשטח ויהי מה.

מה שברור הוא שאתם יודעים את זה. אחרת איך הסברתם לעצמכם את השחרור של רבי המרצחים שלכם בעבור שלשה גופות שהוחזקו בהקפאה אצל החיזבאללה.

אתם יודעים שרוב ראשי המדינה שלנו הודחו או התפטרו בעקבות מלחמת לבנון השניה בה נהרגו 44 אזרחים ו-119 חיילים. בלבנון לעומת זאת נהרגו למעלה מ 1100 אזרחים ועוד מאות אנשי חיזבאללה, מה שלא הפריע לראשי החיזבאללה להרגיש מנצחים ולרוב אזרחיה היהודים של המדינה להרגיש מושפלים. כאלה אנחנו. אנחנו זוכרים היטיב את הרוגי מלחמת יום הכיפורים מדברים על זה אצלנו כמעט בכל פורום, אגב מישהו מדבר אצלכם על מלחמת עיראק איראן בה מתו למעלה ממליון ערבים חלקם באמצעים כימיים? או האם אתם זוכרים את המספר המדוייק של פלסטינאים שמתו על ידי המלך חוסיין [ז"ל] ב"ספטמבר השחור"?

אשר לכן אנחנו לא מבקשים ממכם לשחרר את גלעד בשביל 300 חיילים. אנחנו יודעים שזה לא אקטואלי. בסוף אנחנו נתן לכם את ה1100 וגם את הארכירוצח ברגותי, אנחנו רק מבקשים שתתנו לנו לראות אותו שהוא בסדר, שתטפלו בו טוב, ושלא נשמע אותו רק דרך קלטת רועד ואומר שהוא "חייב לאשפוז".

אנחנו

מאמר זה פורסם באתר aish