'שמעק' טבק | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

אבריימל צ'נצ'יק היה בחור מוגבל שהתגורר בראדין. לשם צ'נצ'יק זכה בעקבות יכולתו לספור על עשרים בלבד כאשר במקום לומר צוונציק היה אומר צ'נצ'יק.

 

ביום בהיר נעלם אבריימל והעיירה נחרדה. לאן נעלם אבריימל, האם נפל לבור? או שמא חלילה הזיק לעצמו?

 

במשך שלשה ימים חיפשו אותו בכל מקום אפשרי, אולם אבריימל נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

 

כעבור שבועיים כאשר הגיע ציבור לבית הכנסת לתפילת שחרית נראה לפתע אבריימל צ'נצי'ק בכבודו ובעצמו.

 

איפה היית? לאן נעלמת? קראו לעברו כולם

 

אבריימל סימן להם כי הם נמצאים בעיצומה של התפילה ואל להם לדבר, אולם לאחר התפילה, כך אמרו תנועות ידיו, יספר להם הכל.

 

ואמנם אחרי התפילה הקיפו אותו קבוצת המתפללים, והחלו לחקור אותו.

 

אבריימל כחכח בגרונו בחשיבות ואמר: הייתי בלייפציג.

 

לייפציג באותם ימים היתה מרכז הסחר העולמי כך שההכרזה על נסיעה ללייפציג כמוה כהכרזה על נסיעה לניו יורק היום.

 

ומה הבאת מלייפציג, מה קנית שם?

 

אבריימל חייך לעברם והראה להם שהוא אוחז בידו קמצוץ של טבק.

 

אתם רוצים אשמעק טבק [קמצוץ], שאל אותם ברצינות, זה טבק מלייפציג.

 

צחקו האנשים צחוק גדול ואמרו: שוטה, זה מה שהבאת? מלייפציג יכולת להביא ארגזים של טבק, ואולי גם את המכונה שמייצרת טבק.

 

הסיפור שהפך לשיחת היום בעיירה הגיע גם לאזניו של החפץ חיים שנאנח ואמר: אנחנו צוחקים על עצמנו.

 

המרחק בין כדור הארץ לכיסא הכבוד הוא מליוני שנים כפי שמתארת הגמרא במסכת חגיגה, , האדם נשלח לעולם הזה לשבעים – שמונים שנים כדי לאסוף מצוות ומעשים טובים, ואתם להיכנס אל העולם הבא.

 

כאשר הוא מגיע מתאספים לקבל את פניו כל מכריו, הוריו דודיו וזקניו ושואלים אותו: נו, מה הבאת?

 

אמר החפץ חיים: והלוואי שנוכל לומר: הבאתי אשמעק טבק, הלוואי שלפחות זה.

 

[על פי ומתוק האור]