דוד ויוסף עומדים יחד במעבר וממתינים לתורם.

בטעות גמורה, נודע לדוד כי יוסף העומד לצידו מחזיק דרכון מזוייף. כעת הוא עומד בפני ניסיון, שלט גדול ובולט מכריז "מי שיסגיר אדם המחזיק ניירת מזוייפת יקבל לידיו פרס של 1000$". דוד רואה את הכרזה ומתלבט בינו לבין עצמו. "שאני אלשין על יהודי אחר?!, אבל מאידך במצב שלי 1000$ לא יזיקו בכלל. אוכל לפתוח בחיים חדשים, להתבסס ולעלות על הדרך. וחוץ מזה הרי הוא שקרן ומצווה לבער את השקרנים מהכרם..." אבל יצרו הטוב אינו מניח לו "הרי יוסף הזה יילקח ע"י הנאצים למחנה השמדה. האם עבור כסף מותר לי לגרום למותו?" כך עובר הזמן ודוד עובר את הגבול בלי להלשין על יוסף.

האם מגיע לו פרס על כך?

האם העובדה שלא הלשין נחשבת למעשה גבורה? לכאורה לא. אולם חז"ל חושבים אחרת.

אברהם אבינו ושרה אמנו יורדים למצרים. לוט אחיינו נלווה עמהם. אברהם מספר למצריים ששרה היא אחותו כדי להינצל ממוות, לוט עומד בצד ושותק. הו אינו ניגש למצרים בשקט וחושף את השקר. האם זה מעשה נאצל מבחינתו של לוט? האם זו מדרגה רוחנית? האם מגיע לו צל"ש מיוחד?

"ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את לוט". שואל המדרש: מה זכירה נזכר לו? ומסביר: שתיקה ששתק לאברהם בשעה שאמר אברהם על שרה אשתו "אחותי היא" היה יודע ושותק. (בראשית רבה פרשה נא ו)
אכן, שתיקה שהצילה חיים, ולא רק היא אלא דורות של מלוכה, עמים שלמים - עמון ומואב, רות המואביה, דוד המלך, נצח בעבור שתיקה אחת. ואיזו שתיקה? שלא הלשין על הדוד שלו שהוא משקר ולא גרם למותו. שתיקה שאין לנו מושג מה הפיתוי שעמד מנגד, אבל בסך הכל שתיקה אחת.

כנראה שעבור לוט היתה התמודדות באותו רגע, אולם צף ועולה מסר חשוב מאוד עבורנו. "אין הקב"ה מקפח שכר של אף אחד" הכל נמדד במבט אמיתי כפי הקושי של האדם באותו הזמן. למרות שלאדם אחר אין בכך התמודדות, אם לאותו פלוני זה ניסיון, הוא יקבל שכר על כך כמו אברהם שקפץ לכבשן האש. כלומר, ייתכן מאוד שכל אחד ואחת מאיתנו, לפי כוחותיו התנסה בניסיונות כמו אברהם אבינו, הכל בהתאמה יחסית לאדם. ואם נעמוד בו נקבל שכר כמו אברהם.

ידועים דברי האר"י ז"ל שאמר לתלמידו רבי חיים ויטאל, שיכול אדם להגיע למדרגת האבות הקדושים לפי ערך טומאת הדור וכוחותינו הדלים.

אנחנו חייבים להפנים את העובדה שלכל אדם יש "חוזה אישי" למול הקב"ה. אין שום השוואה ואין שום קשר בין מעשי אדם למעשיו של משנהו. לא המעמד החברתי קובע, לא הכישורים, רק דבר אחד: כמה מאמץ אני משקיע כדי לעשות את רצון ה'. כל מאמץ ואפילו הקטן ביותר, בין אדם לחבירו או בין אדם לאלוקיו שווה שכר הרבה. ואם לוט מקבל שכר כה רב על התגברות אחת, כמה שכר נקבל על עשרות התגברויות, לפעמים עשרות ביום אחד. יש לנו דרך להעריך את זה??

כמה שכר, אבל כמה אחריות...

שבת שלום