בשורות אלו באתי להעביר מסר למלמדים בארגון חברותא. בדו שיח שבחברותא, אני נמצאת בצד המלמד. יש הקוראים לזה 'הצד המתנדב', אך אני קוראת לזה 'הצד הלומד' שכן אני לומדת מבת שיחי לא פחות משזו לומדת ממני. החברותא אותה שידכו לי הינה בחורה צעירה, בת 27 ממרכז הארץ הלומדת באוניברסיטת חיפה. היא לא שומרת מצוות, וגם לא מתכוונת לעשות זאת בזמן הקרוב [כך לפחות על פי הצהרותיה], אך היא מאד מתעניינת בכל מה שקשור לאתיקה ומוסר. הסיבה לכך פשוטה בתכלית: היא סטודנטית לפילוסופיה במגמה של הפילוסופיה של המוסר באוניברסיטה.

 

עם תחילת הקשר בינינו היא ביקשה שנלמד את הנושא לאור מקורותיה של היהדות. הסכמתי בשמחה. זה היה נראה לי פשוט. הלא קיימים ספרי מוסר רבים העוסקים בתחום האתיקה, תיקון המידות, וההתנהגות הרצויה.  

 

אלא שעד מהרה התברר לי שהנושא לא פשוט כל כך. בשאלות יסוד מוסריות העוסקות לפעמים בקיום שלנו, לא מספיק להציץ בספר כל שהוא ולנסות לחלץ משם תשובה. צריך לבחון את הנושא לעומק. לאחר ההלם הראשוני התברר לי שההנחה הבסיסית שלי לא היתה מוטעית. יש אכן ספרים יהודיים רבים העוסקים בנושא.

צריך פשוט למצא אותם. כיום לאחר חצי שנה של לימוד מעמיק [אם כי לא ארוך מאד בכל פעם], אני מגלה שעולמות שלמים נפתחו לפני. מעודי לא ידעתי שאפשר לעסוק כה רבות בנושא שהיה נראה לי טריוויאלי לחלוטין. חשוב לי להדגיש כי הלימוד תרם לא רק לחברותתי אלא גם לי. אני שוקלת אולי אף לכתוב ספר בנושא, אם כי רצון זה מצוי עדיין בתחום המשאלה. מצד שני, גם את העובדה שאני ילמד במשך חצי שנה בחברותא עם בחורה את הפילוסופיה של המוסר היהודי לא יכולתי לצפות. כך שאי אפשר לדעת.

 

מכל מקום חשוב היה לי להשמיע את סיפורי כדי להעלות את המודעות לכך שהשידוך המרתק הזה שנעשה באמצעותכם ובאדיבותכם עשוי לתרום ל'מלמדים' לא פחות מן הלומדים.