שלום שמי עובדיה ובקיצור עובד.

 

אני מתגורר באחד מיישובי הצפון. בקיבוץ שלנו, אין בית כנסת, כלומר לא שהוא לא פעיל אלא לא קיים כלל מוסד כזה שנקרא בית כנסת. היישוב המאוכלס ביהודים שאינם שומרי מצוות לא ראה צורך להקים בית תפילה כאשר ברור היה למייסדיו כי רוב הציבור לא מעוניין להשתתף בתפילות.

 

בשנים האחרונות חל שינוי מסויים. בין חברי הקיבוץ ישנם כמה הורים לילדים ששבו בתשובה. חלקם התחרדו ממש. הילדים לא ניתקו כמובן את הקשר עם הוריהם בעקבות התחזקותם, והם מופיעים בקיבוץ לביקורים מעת לעת. הביקורים הללו גררו בהכרח שינוי יחסי גם אצל הוריהם. הם קנו אוכל כשר, הכשירו את המטבח, וקיימו סעודת שבת. אינני יודע אם זה קשור, אך לאחרונה גם מספר חברי קיבוץ וותיקים, כולל כאלו שילדיהם לא חזרו לדת, כמוני למשל, מצאנו עצמנו מתעניינים קצת יותר במסורת, ומנסים לטעום קצת ממנה. לא שבנו בתשובה אך רצינו להשתתף בתפילות או בטקסים יהודיים אותם כבר שכחנו.

 

מטבע הדברים הצורך הזה קיים בעיקר בחגים. בימי חגי תשרי כמו ראש השנה, צום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה, ביקשנו להתפלל את תפילות החג, לשמוע את קול השופר, ולהתרגש בתפילת נעילה. אלא שבית כנסת כאמור לא קיים.

 

כאן הגיע סיועם המבורך של פעילי ארגון חברותא ואיילת השחר. אחד מן התושבים הכיר את הארגון הנפלא הזה דרך לימוד חברותא בטלפון [אותו גם כן מפעיל הארגון], וביקש מהם עזרה בארגון התפילות. בתוך זמן קצר אורגן מקום, נשלח חזן ומספר בחורים מתנדבים נוספים ותפילה מפוארת נישאה ברחבי הקיבוץ שלנו מזה עשרות שנים.

 

כעת לקראת חג הפורים אנו מתעתדים לקבל עזרה נוספת מאיילת השחר בארגון קריאת המגילה ושמחת פורים, ועל כך רציתי להודות לכם ולברככם בברכת יישר כח, חזקו ואמצו.