אני מלמד, ובעיקר לומד | עובדיה, מלמד בחברותא

• הדפסה
• דואל

לארגון חברותא שלום

 

שמי עובדיה. אני "מלמד" בארגון שלכם במסגרת פרוייקט 'חברותא' ואחת לשבוע לומד תורה באמצעות הטלפון עם שגיב, בחור שאינו דתי. קראתי באתר שלכם כמה סיפורים של לומדים ולומדות, שמצאו את הקביעות הזו נעימה ומוסיפה, אולם תמיד נכתבו סיפורים אלו על ידי הלומדים כלומר אלו שמרחיבים את הידע ביהדות. מכתבים ממלמדים כמוני כמעט ולא קיימים. קיימת אולי תחושה שהחברותא הזו עוזרת בעיקר ללומדים שהרי הם לא היו מודעים עד עתה לבארותיה העמוקים של התורה וכעת הם נחשפים אליה, אך אנחנו המלמדים לא מרוויחים מאום. אנחנו בין כה וכה מכירים היטיב את המקורות ולא נוסף לנו דבר.

 

ובכן זו טעות. לפחות לגבי. אני יכול להעיד בלב שלם שהחברותא שאותה אני מקיים עם בן שיחי הלא דתי מסייעת לי לדעתי אף יותר משהיא מסייעת לו. בפעם הראשונה התחלתי להביט על הדברים במבט ביקורתי וניסיתי להבין את עומקם של דברים. עוד לפני שאלותיו הנבונות של החברותא שלי הייתי מעיין בחומר ושואל את עצמי מה הוא יקשה על כך, האם זה ברור לי לגמרי?

 

בשם אחד מגדולי הרבנים במאה הקודמת מפורסם כי כאשר אדם לא מצליח להסביר לחבירו איזושהיא סברא אות הוא כי הוא עצמו אינו מבין אותה כראוי, או בקיצור "חוסר בהסברה – הוא חוסר בהבנה". אני הרגשתי את העניין היטיב על בשרי. כאשר לא הצליח בן שיחי להבין אותי, תפסתי שאני עצמי לא שלם עם הדברים. הייתי חוזר שוב פעם על העניין, לומד אותו לעומק, ואז למרבית הפלא הוא היה מבין אותי. הוא לא היה תמיד מסכים איתי, אך היה מבין היטיב את כוונתי.

 

בזכותכם הרבה יסודות ביהדות התבררו לי לעומקם ואני מרגיש שאני יכול להסביר אותם לבני שיחי מתוך ידיעה והבנה מושרשת. אני חושב שהמפעל שלכם מבורך מכיוון שהרבה אנשים מתהלכים בתוכינו מבלי שהם מודעים כלל לכך שהם לא מכירים את יסודות תורתינו הקדושה לעומקם. אילו הם היו מתמודדים עם שאלות וביקורות כפי שחווים כל המתנדבים בפרוייקט שלכם, הם היו מגלים את עצמם מחדש.

 

תודה רבה. עובדיה.