חברותא בדרכי נועם | צוות חברותא

• הדפסה
• דואל

כשעלו על הבמה הקטנה באולם הכנסים של מלון "אריסטון" בזו אחר זו מרים ויהודית, ונפלו אחת על צוואר רעותה בחיבוקים נרגשים, חשנו כולנו, כי הקשר הזה של "חברותא", הוא אחד ויחיד.  אי אפשר לתאר אותו, אי אפשר להסביר אותו, הוא נמצא במקום עמוק ופנימי כל כך, שאין אליו גישה מבחוץ...

ובתוך הדמעות החמות שירדו שם, החזקתי את הדף והעט, מנסה לתעד את הרגעים הגדולים האלה, שהפגישו (בהפתעה!) את מרים מירושלים עם חברתה יהודית מכפר ברוך למקום אחד. מקום שריגש אותן כל כך ונתן להן חיזוק ותנופה, ויחד איתן הרים וחיזק את מאות המתנדבות שישבו באולם וליוו אותן בהשתתפות, בהזדהות, ובתפילה.

יהודית:
"גדלתי בבית מסורתי, שהיו בו מושגים דתיים, אבל נטשתי את הדת כשנשאתי לאדם חילוני. התרחקתי מאד, אבל הריחוק הזה ניקר בי, וכנראה יצר איזה חלל בפנים, עד שהגיע החיבור עם מרים לפני שנה.

 
החברות שלנו התחילה מהתקשרות סתמית אל ארגון "הדברות", שהציעו חברה ללימודי יהדות. הסכמתי, בלי לדעת אפילו במה בדיוק דברים אמורים, וכבר מהשיחה הראשונה הוקסמתי.

מאז, אני מחכה כל שבוע בכליון עינים לשיחה עם מרים, ואני רק מצטערת על כך שלא התחלתי את המסע הזה לפני הרבה שנים...

יש לי ארבעה ילדים בגילאי 26 – 20, ואני כל הזמן אומרת, שאם המורים שלהם לתנ"ך היו כמו מרים שלי, הם ודאי היו היום במקום אחר."

"לפני כמה חודשים קבלתי טלפון ממרים. הופתעתי, זה לא היה היום שבו אנו רגילות לדבר. מרים שאלה בשלומי ואחר כך אמרה: 'אם אספר לך שאני נמצאת במרחק של כמה דקות מביתך – מה תאמרי?'

למען האמת – הייתי מדי המומה מכדי לומר משהו...

יצאתי לקבל את פניה, קצת בחשש, ופגשתי אותה עם חבורה של נכדים מתוקים ומקסימים שכבשו את ליבי מיד.

החכמה שלהם, האינטליגנציה שהפגינו והמתיקות שבה תקשרו איתנו, עזרו לי לנפץ עוד מיתוס מאלה שמתנפצים אצלי לאחרונה מדי שבוע, בזכות מרים."

"יכולת הנתינה של מרים משאירה אותי לפעמים ממש נבוכה. אני מוצאת את עצמי אומרת לה לפעמים: 'רק תני לי לשלם לך'... וזה לא הלימוד נטו, אלא הרבה מעבר: ספרים שהיא רכשה בעבורי כשרציתי להתפלל, משלוחי דואר ששלחה אלי, והכל בטבעיות וברצון אמיתי להיטיב.

אני חושבת, שכמו שהתורה ניתנה בדרכי נועם, כך החברותא צריכה להעשות: באהבה ובנועם, וזו מרים שלי".