ריקי היקרה | לימור

• הדפסה
• דואל

יום שלישי 20 ינואר 2009‏ כ"ד טבת תשס"ט

ריקי היקרה,                    

לצערי נבצר ממני להגיע לכנס בים המלח חרף מאמציה הבלתי נלאים והראויים להערכה של שיפי להפגיש בינינו.. מקווה שבמכתבי זה אצליח להעביר את תודתי אליך כאילו הייתי נוכחת ממש לידך.

בשחזרי את ההיכרות בינינו הרי שהיא נולדה במקריות...

היא החלה בארון בגדים ובזמיר אחד... (מי אמר שסיפורים קסומים מתחוללים רק באגדות נרניה...)

בעודי מסדרת את ארון הבגדים, התעורר בי צורך להקשיב לקלטת שקיבלתי לפני עידן ועידנים מהחנווני ועד לאותו היום הייתה ארוזה כלאחר כבוד בשקית ניילון...בקלטת נשמעו דבריו הרהוטים של הרב זמיר הכהן. דבריו ריתקו אותי, כך שללא חשיבה יתירה מצאתי את ידי מרימה את שפופרת הטלפון ומחייגת את המספר שהיה מצוין על הקלטת.

מעברו השני של הקו נשמע קול מסביר פנים של אייל שקלים. כל שביקשתי לדעת היה, האם אוכל להזמין קלטת של הרב זמיר בנושא שכל כך העסיק אותי, עודו מעסיק אותי ונראה שלעולם לא ירפה ממני, חינוך ילדים.

לא העליתי בדעתי שמאחורי הקלטת עומד ארגון שלם המציע ללמד תורה ודעת ו...חברותות.

עד לאותה עת, המושג "חברותא" הצטלצל באוזני כמושג רחוק מעולם מרוחק של תלמידי ישיבות השוקדים על תלמודם ומתפלפלים על כל קוצו של יוד בתורת ישראל.

אבל חברותא בין נשים? וואו...איזו הפתעה, חדשנות ופתיחות, כך חשבתי.

כך "שודכנו" על ידי אייל, תחת צל קורתה של "איילת השחר" ולפי רצון האל, את ריקי ואני.

ערב אחד לפני מעט למעלה משנה, כמדומני, התקשרת אלי והצגת עצמך בקול מלא התלהבות.  הייתי יכולה "לראות" את מאור פניך בקולך. מאותו היום נולדה החברותא בינינו.

לא תיארתי לעצמי ששמך ברבות הימים יככב בביתנו ובעיקר בפי שלושת זאטוטיי, וכל ביקור שלנו בבירת ישראל יקשר אותנו רפלקסיבית אליך, "ריקי".      

כאן המקום לספר לכל הנשים היקרות, באות הכנס, כי מאותו ערב ראשון, ריקי התקשרה אלי אחת לשבוע בהתמדה מעוררת השתאות.

השיחות בינינו נסובו בעיקר בנושא שבחרתי, סוגיות בחינוך ילדים והתארגנות בבית, אך שמאחר ששתינו נשים שאוהבות לדבר והרבה, פעמים רבות גלשו השיחות לנושאים אחרים שברומו של עולם, לאקטואליה, היסטוריה וכמובן לנושאים שבחוכמת היהדות.

גיליתי אשת חייל, אינטליגנטית במיוחד, רעיה, אם ומחנכת דגולה, מלאת חוכמת חיים, רחבת אופקים, ערכית, כריזמטית, מרתקת, אמביציוזית, רגישה, בעלת פתיחות, רגישות וסבלנות לשונה ולאחר.

וכשפגשתי אותה לראשונה גיליתי גם את יופיה החיצוני ..

ריקי הזמינה את משפחתנו לביתה שבירושלים.

שני הביקורים שלנו בביתה הותירו בנו רושם עז ובעיקר בלבבות הקטנים של ילדיי.
 
התקבלנו בביתה בסבר פנים יפות, לבביות וחמות שלה, של בעלה, מורה בכיר בישיבה ותלמיד חכם בעצמו, ותשעת ילדיה, שיהיו בריאים.

בעיקר התפעלנו מילדיה היפים, המטופחים, המוכשרים והנבונים כל כך (בלי עין הרע), מהעזרה ההדדית שכל אחד מהם מושיט לאחיו, מהסדר, הניקיון והארגון בבית הצנוע והנאה, מחלוקת התפקידים ביניהם, מהבית הלומד ומהספרים הרבים, מהמטבח החם, מלא בעשייה, שמחה ויצירתיות ומהמטעמים שהוגשו לכבודנו, מעשי ידיהם של ריקי והילדים, פירות חינוכה של אמא גאה ומיוחדת במינה, המנהלת את ביתה ביד רמה ובנועם.

והפירות יפים וטובים המה, שרי הבת הבכורה והיפה מוצאת לעצמה זמן בין בחינה לבחינה בתיכון גם להושיט יד בבית ולאחיה הקטנים, להדריך בקייטנה ואף להתנדב בבתי נזקקים וחולים. בתי מאיה בת ה- 4 נקשרה אליה מידית ואף יחלה לעצמה גננת מופלאה כמוה...למותר לציין שרוב הביקור שתיהן ישבו מחובקות ככפיות...
 
חוי, הבת השניה של ריקי, ידה בכל ויד כל בה, מדריכה מוכשרת בתנועת נוער, מככבת בהצגות תיאטרון, בעזרה בבית ובעיקר במטבח. בני, יהלי, התאום של מאיה, נקשר מיידית לחום ולכריזמה שלה והתמכר לנשיקותיה ולחיבוקיה.

הני וגולדי היפות והנבונות, שבתי הגדולה ליאן בת ה- 6 נקשרה לשקט ולשלווה הפנימיים שלהן, בנות שחשות לעזור מיוזמתן בכל עניין ודבר בבית, אם בבישול, להוריד ספר מהספריה עבור אמא ואבא, או להרים את דויד הקטן, יפה העיניים ואוהב הספר.

אלישבע היפיפה ובעלת האינטואיציה החדה – שנראה שכשתגיע שעתה, תינשא לרב גדול, וכרבנית תשיא אף היא עצות טובות וחכמות לבאי חצרה.

נתנאל – תלמיד חכם, יפה התואר, בעל מבט ירוק וחודר, מלא עוצמה ועומק, אלוף בשח מט...

ישראל – הבן המחונן, שאין ספק שחוכמתו וסקרנותו יעלו אותו לדרגת גדולי חוכמת ישראל..

ותמר היפה והנבונה שיודעת תמיד לעמוד על דעתה...וכבר בגילה הצעיר, כמו אחיותיה הגדולות ממנה, מטיבה להכין סלטים טעימים ובריאים לארוחת שבת...

כאשר הגענו אליכם, ריקי, הרגשנו שאנו מחובקים בחום ובאהבה במשפחה חמה, איכותית וטובה..

אין ספק שהתפוחים לא נפלו רחוק מהעץ, והעץ פורה ומפרה....ריקי עצמה עושה חייל בעבודתה כמורה וכמחנכת בבית הספר ומדריכת מורות בסמינר, אדם חושב שכל מעייניו להטיב עם דור העתיד, תלמידותיה, לשפר ולייעל...

אין ספק שריקי מייצגת את העולם החרדי בכבוד ובענווה. ואם יורשה לי להוסיף, על אף שנהיר וברור לכולם כי מגמת "איילת השחר" הינה להשיב בנים ובעיקר את בנותיה לחיק היהדות, אני לא חשה כל מיסיונריות בשיחותיי עם ריקי. היא משכילה לנהל את השיחות עמי בנועם ובחוכמה, ואין כל נימה של כפייה או פנאטיות באשר לחזרה בתשובה. אדרבא, נועם הליכותיה, הסובלנות, ההקשבה ואהבת האדם שבה, הם שמושכים אותי להמשיך בחברותא עמה.

בביתנו אנו מקיימים מצוות קלות, התחלתי להקריא קריאת שמע שעל המיטה לילדיי, נוטלים ידיים בבוקר ולעיתים מברכים את ברכת המזון, משתדלים מאוד לעשות קידוש (מאיה הקטנה שלי מזכירה לי לברך ולקדש, בעיקר לברך על עוגת יום הולדת...).   

לסיום, בין אם נחזור בתשובה ובין אם לאו, אני יודעת, שרכשתי לי, כך אני מאמינה, חברה אמיתית, ריקי,  וכל שנותר לי הוא להודות לך, ל"איילת השחר" ולקב"ה שזימן לי אותך והצליב את נתיבי חיינו.


יישר כוח!                                    


באהבה ובהוקרה לך ולמשפחתך,  

לימור ומשפחתה, חואן, בעלי, וילדיי, ליאן, יהלי ומאיה.