באתי ללמד ונמצאתי לומד | יום טוב

• הדפסה
• דואל

לכבוד ארגון חברותא שלום.

שמי הוא יום טוב, אני בן 30 ומתגורר בבני ברק. בעקבות מכתבים מרגשים ומרתקים של הלומדים בחברותא שהתפרסמו לאחרונה באתר חברותא, החלטתי גם אני לשלוח לכם את סיפורי, אלא שלהבדיל מהמכתבים הקודמים, בהם נשמע סיפורו של ה'לומד', אני הצלע ה'מלמדת' בזוג הלומדים, כלומר אני חרדי, מבטן ומלידה, ובעקבות אחד הפרסומים של ארגון חברותא הצטרפתי לארגון ומאז אני לומד עם בחור שאינו דתי מן היישוב מבשרת ציון שבפרברי ירושלים. 

המכתב הזה חשוב בעיני מאחר שאני סבור שאנשים רבים מ"המגזר שלי" אינם מודעים לעובדה כי לא רק אחינו הלא דתיים באים ללמוד מאיתנו אלא גם אנחנו החרדים רוצים ללמוד מהם דברים רבים, ולהפיק מהלימוד בחברותא, אלמנטים חיוביים שונים שאותם לא היינו משיגים לעולם בתוככי החברה בה אנו חיים. 

ברוח הימים והשבועות האחרונים בהם ניטשת כמעט מלחמת תרבות בין חילוניים לדתיים, מאבק שמלווה בהשמצות הדדיות, היגדים חריפים, מהלומות מילוליות [וגם פיסיות] פרועות ועוד ועוד, אני חש שאילולי אותה חברותא עם ידידי היקר מהמגזר הלא דתי, הייתי מוצא גם אני את עצמי עומד מהעבר האחד של המתרס וחש כי כל החילוניים אכן שונאים אותנו, ומבקשים אך את רעתינו. שכן אני גר ביישוב חרדי, גדלתי בעיר דתית הומוגנית, ומפגש עם אוכלוסיה שונה מזו שהורגלתי אליה כמעט ולא היה בנמצא. ואמנם במשך שנים ארוכות נשאתי עמי את דעותי החד משמעיות על הציבור האחר שבמדינת ישראל ולא אביתי לשמוע כל עמדה אחרת. היום אחרי שנתיים רצופות של לימוד עם בחור חילוני, נעים הליכות, סובלני, עדין וצנוע, אני מבין כי גם הסקטור החילוני אינו מקשה אחת וכי לכל קבוצה יש גוונים רבים. אני כבר לא מכליל את כולם בסכמה 'חילונית' אחת אלא אני בודק כל דבר לגופו. את יכולת ההקשבה של בן שיחי, טיפחתי גם אני לעצמי בלי לומר לו שבזה למדתי בעצם ממנו. ועל כך אמר החכם מכל אדם "מכל מלמדי השכלתי".