מערכת חברותא שלום.

שמי משה. ראיתי את המכתב של האברך ר' יום טוב שהתפרסם אתרכם בשבוע שעבר ורציתי לתת גם את הזווית האישית שלי.

 

כפי שציינתי שמי משה, אני בן 33 ולומד כאברך כולל ב'משרה מלאה' באחד הכוללים שבעיר אלעד. פרט זה חשוב לציון בימים בהם עולה 'חוק טל' לסדר היום הציבורי ונשמעים תהיות האם האברכים אכן עסוקים כל היום בלימוד, או האם אכן 'תורתם אומנותם' באופן מוחלט? ובכן התשובה היא כן. אני לומד באופן רציף במשך שני סדרים מלאים כלומר בין השעות 9 בבוקר ל 7 בערב, עם הפסקה לא ארוכה למנוחת צהריים. 

 

למרות הסיפוק שלי מן הלימוד, והעובדה כי אני מרוצה מחברי ללימוד במסגרת הכולל, חשוב לי לכתוב את הסיפור הזה ולספר על החברותא שלי מארגון 'חברותא', שאינו דווקא בן ישיבה ושממנו אני חש שאני שואב לא פחות, ואולי גם יותר מן החברותא שלי שבכולל. 

 

בן הזוג אתו אני לומד בחברותא, הוא מהנדס במקצועו העובד באחד מבסיסי חיל האוויר. ציינתי שהוא איננו בן ישיבה אך היתה זו לשון המעטה. הוא אינו דתי כלל, ואף לא מתעתד לחזור בתשובה, ככל הידוע לי. הוא בסך הכל רצה להכיר את היהדות היפה, ולהתעלות מעל המידע אותו מקבלים רוב אזרחי המדינה באופן לא מודע ישר מהתקשורת 'אל תוך הוריד'.

 

בתחילת הלימוד חשבתי שמדובר בענין של מה בכך: מה למהנדס מטוסים שלא קרא ולא שנה וללימוד גמרא, מה לחילוני חסר ידע מינימלי ביהדות ולפילוסופיה המורכבת של הרמב"ם? אלא שמהר מאד, עם התפתחותם של סדרי הלימוד הראשונים, גיליתי שמדובר באדם בעל יכולת ניתוח וכיווני חשיבה אותם לא הכרת מאודי. צורת הלמידה שלו היתה כה שונה מזו שהורגלתי אליה בישיבות ובכוללים, ואילצה אותי להתחיל 'לחשוב' בצורה אחרת, מאתגרת, מגרה, אך בעקר מרתקת יותר. גיליתי שאני לומד כעת את אותם טקסטים יהודיים אליהם הורגלתי באופן לגמרי חדש. כאילו לא היתה זו אותה גמרא, משל לא היה זה אותו רמב"ם. 

 

השבועות הראשנים הביאו אותי להתפעלות כל כך עמוקה שהדיה לא מרפים ממני עד היום. חשתי שתחת שאהיה אני המלמד, ובן זוגי הלמד, נהפכים לעתים היוצרות, וידידי ה'חילוני' הפך למלמד מדהים, ולמתווה קו חשיבה וצורת למידה חדשים בהם מעולם לא פגשתי. המחוזות החדשים והבלתי מוכרים הללו הביאו אותי לצפות ליום החברותא' בו אני מלמד אך בעיקר גם לומד מהחברותא שלי.

 

בהצלחה לכולם!

משה