גדלותו של אברהם אבינו | מוטי

• הדפסה
• דואל

 "ויצר אלוקים את האדם" - דרשו במדרש, האדם - בזכותו של אברהם.

 

ראיה לדבר שכתוב (יהושע פרק י"ד) "ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא", ומיהו האדם הגדול בענקים? זה אברהם, למה קורא אותו גדול? שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון, אלא אמר הקב"ה שמא יקלקל ואין מי שיבוא לתקן תחתיו, אלא אני בורא את האדם תחילה שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו.

 

אין חולק על גדולתו של אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה, שנברא בתכלית השלמות שאדם יכול להבראות, ראוי היה אדם הראשון שתנתן תורה על ידו. שנאמר זה ספר תולדות האדם, אמר הקב"ה יצור כפי ואיני נותנה לו ואף על פי כן היה אברהם גדול מאדם הראשון, וצריך להבין מדוע.

 

גדלותו של אדם הראשון באה לו מן המוכן, לא מתוך התמודדות עם עצמו או עם סביבתו, אי לכך נכשל כבר במבחן הראשון ולא הצליח לעמוד במשימה לפניו. לעומת זאת אברהם, הוא התחיל את מסכת חייו מלא כלום, אברהם העברי - כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד, הוא נולד בסביבה אלילית ללא מורה ומדריך. בתורה כתוב על אברהם וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי, ומהיכן למד אברהם את התורה אב לא למדו, ורב לא היה לו.

 

אומר המדרש זימן לו הקב"ה ברוך הוא שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה

מי שמקבל מן המוכן אינו מסוגל להתגבר על מכשול החיים, רק אדם שבנה את עצמו מן המסד ועד הטפחות, שנאבק עם עצמו ועם סביבתו, אדם שהגיע לאמת לאחר לבטים ויגיעות, רק הוא מחושל דיו עד כדי להתגבר ולשלוט על החיים וסבכיהם, אדם הראשון בא לעולם שקול, למצב של טוב ורע, כל מה שעמד לפניו להצעיד את העולם אל שלמותו, אילו היה בוחר בטוב, מגביר נשמתו על גופו, היה עוד באותו יום זוכה להשתלם ולנוח בשלמות הנצחית, אלא שהאדם החמיץ את ההזדמנות שנתנה לו, כיון שחטא נתרבו החסרונות בעולם, וההשתדלות הנדרשת אז מן האדם היא כפולה, תחילה שישוב האדם והעולם אל המצב הראשון שקודם החטא ואח"כ להעלות את העולם אל שלמותו.

 

ואמנם אדם הראשון לא עמד במשימה, ובפני אברהם אבינו עמדה משימה כפולה לתקן קלקולי העבר ולהצעיד את האנושות אל השלמות, וכך דרשו במדרש "ברוך אברהם לא-ל עליון קונה שמים וארץ", ממי קנאן - אברהם היה מקבל את העוברין ושבין, משהיו אוכלים ושותים היה אומר להם ברכו, והם אומרים לו מה נאמר? והוא אומר להם אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו.

 

אמר הקב"ה אני לא היה שמי ניכר לבריותי והכרת אותי בבריותי, מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עימי בבריתו של עולם, הדא הוא דכתיב קונה שמים וארץ. וכך כותב הרמב"ם בהלכות עבודה זרה, "וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו וכו' ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו".

 

שבת שלום