מהיכן למדנו שהמטרה לא מקדשת את האמצעים? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

כאשר נם יעקב אבינו וחזה במחזה הסולם בו מלאכי אלוקים עולים ויורדים אמר: "ויקץ יעקב משנתו ויאמר: אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי".

אומר רש"י במקום – שאילו ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה.

העיר על כך בספר 'והגדת' הערה מתבקשת. מדוע הצטער יעקב על שנרדם, הלא אם לא היה נרדם לא היה זוכה לכל ההבטחות העצומות שהוזכו במחזה כפי שנאמר בתורה?

 

משל למה הדבר דומה, לתלמיד חכם שלמד תורה מתוך הדחק, ומתוך עניות גדולה. ילדיו שואלין ללחם ואשתו מזכירה לו כל הזמן את התחייבותו לפרנס את משפחתו.

האיש רצה להביא מזור לילדיו אך מאידך חשקה נפשו בתורה, מה יעשה?

היו אלו ימי הדין והרחמים והוא החליט להתפלל על כך בכל כוחו. לא נתן שינה לעיניו ובכל יום מגיע היה לבית הכנסת ושופך את שיחו לפני ריבון העולמים שיעזור לו לצאת מתוך הדחק.

בימי ראש השנה הרקיעה תפילתו את השמים, והוא לא חדל מלהתפלל על כך.

גם בימי עשרת ימי תשובה המשיך בתפילותיו, וכשהגיע יום הכיפורים הגיע לשיא היכולת שלו. הוא חש שהוא מדבר ממש עם הקב"ה.

המאמץ הרב נתן בו את אותותיו, וכשהגיעה תפילת נעילה, נרדם האיש.

 

והנה בחלומו הוא רואה שחור על גבי לבן שישה מספרים, הנראים כששת מספרי הלוטו.

התעורר האיש במוצאי היום הקדוש, וכבר למחרת רץ למלא את  כרטיס ההגרלה. חלפו מספר ימים, ובערב סוכות התברר – הוא אכן זכה בפרס הראשון העומד על מיליוני דולרים.

 

איזה חג סוכות, איזו שמחת תורה. ילדיו יחולצו ממעגל העוני והוא יוכל להקדיש את חייו לתורה.

האם יעלה על הדעת כי הוא יצטער כעת על שנרדם בתפילת נעילה והפסיד את הרגעים המרוממים הללו? הלא הוא מסתבר ישמח ויאמר – ממרום הפילו עלי תרדימה זו כדי להשמיעני שתפילתי תתקבל ומזלי יזרח.

 

מדוע אם כן יעקב הצטער על שנרדם במקום זה?

התשובה שיעקב הצטער על שנרדם במקום קדוש והוא פגע חלילה בעבירת 'מורא מקדש'.

 

ומה עם הנבואות וההבטחות?

התשובה היא שאם רצון ה' לתיתן לאדם יתנן בהיתר ולא באיסור. אין המטרה מקדשת את האמצעים. נכון שיעקב קיבל הבטחות אבל הוא מקבל אותם גם בלאו הכי אם כך היה רצון ה'.

 

כשתמר התעברה מיהודה צפתה ברוח הקודש כי יצאו ממנה מלכים וגואלים בעם ישראל, כפי שאכן קרה כמובן.

והנה כשהוציאו אותה להישרף לא הלבינה את פני יהודה ולמדה כי נח לו לאדם להיות מושלך לכבשן האש ולא ילבין פני חבירו ברבים.

 

ונשאלת השאלה, ומה עם המלכים והגואלים שצריכים לצאת ממנה?

התשובה היא כנזכר: הגאולה היא עניינו של הקדוש ברוך הוא, עלינו מוטל שלא להלבין את פני הזולת. אם הקב"ה חפץ בגאולה היא תגיע.