וישאו אתו בניו ארצה כנען, ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר, מאת עפרן החתי, על פני ממרא (נ, יג)
חז"ל במסכת סוטה (דף יג) מספרים לנו על קבורתו של יעקב אבינו: כיון שהגיע מסע ההלויה למערת המכפלה, בא עשו ועיכב בעדם, אמר להם: ...קרית ארבע, ארבע זוגות היו, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה. הוא קבר את לאה בחלק שלו, ומה שנשאר שלי הוא!
אמרו לו: יעקב קנה ממך את חלקך. אמר להם: הביאו את השטר! אמרו לו: השטר נמצא במצרים ילך, נפתלי הממהר ללכת כאילה, ויביא את השטר.
היה שם חושים, בנו של דן. חושים היה כבד שמיעה, ולא שמע את כל הויכוח. הוא ראה שהקבורה מתעכבת, שאל מה אירע, והסבירו לו שמחכים לנפתלי שיביא את השטר. אמר חושים: "ועד שיבא נפתלי, יהיה הסבא מוטל בבזיון"?
נטל חושים את מקלו, הכה בו על ראשו של עשו, עד שמת, לקיים את נבואת אמם שאמרה: "למה אשכל גם שניכם יום אחד".
ונשאלת השאלה: מה קרה לכל שאר הבנים של יעקב? וכי לא היה איכפת להם מכבודו של אביהם, עד שבא חושים?
כאן רואים אנו יסוד בטבע האדם: יתכן, שאדם מודע לאמת, המציאות ברורה לו לחלוטין. ובכל זאת - אם יבא מאן דהוא ויתוכח עמו, יכחיש את העובדות, הרי עצם המשא ומתן, עצם העובדה שקיים כאן ויכוח, שיש כאן כאילו "שני צדדים", יגרום לכך, שבמדת מה תתערפל האמת גם אצלו. האמת עדיין קיימת, אבל היא כבר לא חד-משמעית.
אדם שפורץ לדירה, הרי הוא גזלן. כל עוד שעובדה זו ברורה לחלוטין, לא יהסס בעל הבית לנקוט את כל האמצעים הדרושים. אם יתחיל הגזלן להתוכח, אם יטען שזוהי בעצם הדירה שלו, או שהכסף מגיע לו, יש להניח שבעל הבית לא יכנס עמו לויכוח. אבל אם באמת ישגה ויכנס לויכוח, אם ינסה להוכיח שהדירה שלו, יחפש את החוזה וכו', הרי שוב אין כאן "פורץ", אלא "בעל דבר".
גם אם בסופו של דבר ינצח בעל הבית בויכוח, השיג הפורץ דבר: אחד הוא נחשב מעתה לאדם מכובד...
זה מה שקרה כאן, בקבורתו של יעקב. אילו דחו בני יעקב את עשו על הסף, אילו לא נכנסו עמו כלל לויכוח, היו בודאי מטפלים בו מיד כפי שצריך. הטעות היתה, שהסכימו לדבר, שקיבלו אותו כצד למשא ומתן. מעתה, כבר לא יכלו לסלק אותו בכח, אלא היו מוכרחים לנצח בויכוח.
אבל חושים בן דן, שבגלל היותו כבד שמיעה לא השתתף במשא ומתן, לא היה שותף לכל זה. הוא עדיין היה מסוגל לראות בעשו את מה שהוא באמת - גזלן הפורץ לחלקו של הזולת... ואכן הוא היה זה שזכה במצוה ...
ע"פ שיחות מוסר להגר"ח שמואלביץ זצ"ל