מה בין 'הברכה' ל'הרכבה'? ואיך זה קשור ל'ברכה'? | הרב עזריאל יונה

"וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם [בראשית מט].

מעיר הרב אזרחי הערה נוקבת:  מה ברכה יש ב'אז חיללת יצועי עלה'?

ומה ברכה יש ב'בסודם אל תבא נפשי'?

ומה ברכה יש ב'ארור אפם כי עז'?

כולם הרי נכללו ב'ברכות יעקב לבניו'??

ובכן, ברכה היא זאת אשר מכוחה מתברך האיש.

מתברך מלשון 'הברכה'. ומה ההבדל בינה לבין 'הרכבה' שמורכבת גם כן מאותן אותיות ושעניינה גם עם הטיפול בעץ?

בעוד שהרכבה באה מן החוץ נוטלים ענף ומרכיבים אותו בעץ אחר, הרי הברכה באה מתוך העץ עצמו. נוטלים הימנו ענף ונוטעים אותו עצמו נטיעה חדשה. אילן מתוך אילן.

כן כשנוטלים מדה או כח באישיות ונוטעים אותה מחדש באישיות עצמה - הברכה היא עצומה.

כי האיש אמנם מתברך. השיפוד הנטיעה מעלה את האישיות לנעלויות גבוהות ביותר.

אין לך ברכה גדולה מזאת.

הנטיעה הזאת כשהיא מתרחשת אצל אדם היא תוכחה. התוכחה יש בה ברכה עצומה, שמשהיא נקלטת צומח הימנה אילן רב פארות שיש בו ברכה לאישיות כולה.

כי אם המדובר הוא ב"מי שיודע להוכיח" ובמי שיודע כיצד לקבל את התוכחה, זה עצמו מכוון משפץ ומבריק, כך - שמכאן נבנה אדם חדש.

ואין לך ברכה גדולה מזאת.

כשיעקב אוסף את בניו לברך אותם הכוונה היא לכך שכל אחד מהם יתהווה מחדש ומסוגל יהיה למלא אחר ייעודו.

כשמעיינים היטב בברכות כולן רואים כי בעיקר מורכבות הן משני עיקרים:

האחד הוא הכוונת היעוד, עיצוב המשימה.

לצורך זה היה על יעקב לגלות את תוכנו הפנימי של כל אחד משבטי י-ה, את סגולותיו הפנימיות והייחודיות של כל אחד מהם.

חלק זה כולל גם את פיתוח עוצם השאיפה, להשגת המקסימום. בהתעלות, לאור היכולות העצומות בהתאם לסגולות המיוחדות.

החלק האחר, הוא השיפוץ והליטוש ביעור הקוצים, הסרת המחסומים, בדרך ההתקדמות.

ליישר ההדורים, לסקל המכשולים בדרך לפסגות.

חלק זה נעשה על ידי תוכחה חסרת פשרות ונגיעות תוך חשיפת הנסתרות וגילוי האמת.

כי כך צומחים וגדלים ומשתלמים שבטי י-ה.

עליהם לדעת מה טמון בקרבם ממה הם מורכבים, מהי סגולתם.

ויחד עם זה הם חייבים להבין, כי משימתם היא לבנות את עצמם כיסודות כלל ישראל.

כי זהו ייעודם לחקוק מעצם עצמיותם את בנין כלל ישראל.

כששני אלו באים אל מילואם - זהו איש אשר כברכתו.