והנה נער בוכה: איך בכו התינוקות בשואה? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

 

כאשר מצאה בתיה את משה רבינו בתיבה מתאר זאת הכתוב כך:

ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור... ותרא את התיבה בתוך הסוף, ותשלח את אמתה ותקחה, ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה, ותחמול עליו.

 

בתיה רואה תיבה, היא לא יודעת מה יש בפנים. כך מדייק הרש"ר הירש – "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה", כלומר רק כשהיא פתחה את התיבה היא ראתה נער בוכה.

 

איך זה יכול להיות? האם היא לא שמעה את קול הבכי?

תמיהה נוספת: בתיה פתחה את התיבה וראתה את הילד 'והנה נער בוכה', איך הפך התינוק, הרך הנולד ל'נער'? ועוד, מהפסוק נדמה כי היא ראתה אותו בוכה, לא כתוב שהיא שמעה אותו בוכה, איך אפשר 'לראות' בכי?

רש"ר אומר, 'קולו כנער'. למה מתכוון רש"י, האם למשה רבינו היה קול עבה יותר, בוגר יותר?

הרב הראשי לתל אביב ישראל לאו סיפר, שבתקופת מלחמת העולם השניה, בזמן השואה האיומה שמחקה שליש מהעם היהודי, היו רבים שמצאו מסתור בבונקרים תת קרקעיים, ובמחבואים מאולתרים מאימת הנאצים.

 

אלא שהאחרונים ידעו היטב כי ישנם עוד יהודים מסתתרים והיו עוברים מטר אחרי מטר, חלקת אדמה אחרי חלקת אדמה בניסיון למצא יהודים. אחת השיטות היתה השמעת קולות וניסיון לזהות בכי של תינוק מתוך המחבוא – שלא יכול לעצור מבעד יללתו.

 

וההורים. ידעו היטיב את הסכנה, וידועים המקרים הטראגים על תינוקות נחנקו על ידי בני משפחתם כדי שלא ישמיעו קול כאשר קולות מגפיה המסומרים של הנאצים הקיש מעל ראשם.

 

אולם התינוקות, למדו מהר מאד מספר הרב לאו. הם הבינו בשכלם הצעיר והבלתי מפותח כי אל להם לבכות בקול, בחושיהם שהתחדדו מהר בעקבות מצוקות הימים קלטו כי אסור להם להשמיע קול והם החלו לבכות בלי קול.

הם בכו כמו נער. רק דמעות נראו על פניהם, וקולם לא נשמע.

 

משה רבינו, אחרי שהוטמן חדשים אורכים, בנוסף לחושיו החדים ופנימיותו הייחודית, שהפכו אותו אחר כך למנהיג האומה היהודית, בכה כנער, בכה בלי קול.

 

בתיה ראתה 'נער בוכה', רק דמעות, בלי קול.

 

זה משה רבינו מנהיגם של ישראל.