בפרשתנו אנו פוגשים את המנהיג היהודי הגדול ביותר, משה רבינו.
פרשתנו באה לאחר שבסוף חומש בראשית למדנו על ירידת יעקב אבינו והשבטים למצרים. פרעה כיבד את השבטים ואת אביהם, ויעקב השיב לו כבוד רב כשברך אותו שמי היאור יעלו לקראתו.
וכאן אנו רואים את כפיות הטובה של פרעה שעשה עצמו אלוה והוכיח את כוחו העל טבעי בכך שהראה לכולם שהמים עולים לקראתו ומשקים את ארץ מצרים, בהמשך אף נראה שלאותו יאור עצמו הוא משליך את נכדי נכדיו של יעקב...
ובכלל, הרי את ארץ מצרים בכלל ואת מלכות פרעה עצמו בפרט, מי הציל? יוסף הצדיק!
ומה שכרם של בניו? עבדות ודיכוי אכזרי.
כאשר הוא מקבל את תגמולו הראוי הקב"ה שולח את משה רבינו. משה מבקש להשתחרר מהתפקיד, הוא אומר לקב"ה: אני כבד פה וכבד לשון, אני ערל שפתיים, מגמגם... אני לא האדם המתאים לביצוע המלאכה. (כך מדבר מנהיג החושב על טובת העם... הוא לא חושב על ספרי ההיסטוריה, הוא מעדיף להשאיר את המלאכה למי שלדעתו מתאים ממנו...)
אך הקב"ה אומר לו: אהרון אחיך הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים.
נשאלת השאלה: אם כך, למה צריך מתווך? אהרון עצמו יכול לקבל את הפקודות מהקב"ה, וללכת ולהורות אותם לפרעה. מה משה רבינו מוסיף כאן?
אלא, נביט מי היה משה. התורה מספרת שכאשר הושם משה ביאור בתיבה, בת פרעה אספה אותו וגידלה אותו בבית פרעה. פרעה התרשם לבטח מהילד החכם שביתו אימצה, ומשה גדל בבית פרעה אכל מידיו.
ולפתע, מגיע אותו ילד תפנוקים שגדל בביתו ומתחצף אליו ונותן לו מכה אחר מכה!
פרעה נפגע מכך עד עמקי נשמתו.
אני גידלתי אותך, הוא אומר למשה, ואתה מכה אותי? כך אתה משפיל אותי לפני כל עבדי ועמי! כפוי טובה!
אני כפוי טובה? שואל משה. אתה כולך כפוי טובה. הן בזכות אבותינו קיימת האימפריה המצרית. עם ישראל לא פגע בך ולא מרד בך. אם אתה פוחד מגיס חמישי, תשלח את העם. תגרש אותו!
אתה הוא הכפוי טובה!!!
מסופר על אדם שהיה עני מרוד, כל היום רץ בשביל להרוויח את פת לחמו, אך ללא הצלחה.
פנה אליו ידיד והציע לו: תקנה כרטיס הגרלה, אולי תזכה ויפתרו כל הצרות...
אך לעני לא היה אפילו כסף לקנות כרטיס הגרלה.
ידידו החליט לעשות מעשה וקנה לו מכספו כרטיס הגרלה.
בלילה, כשנודעו תוצאות ההגרלה שומע הידיד שהכרטיס זכה. כולו התרגשות הוא רץ לבית העני, הוא מחפש שעה בין כל הצריפים בשכונת המצוקה החשוכה.
וכשהוא מוצא את ביתו של העני הוא דופק בדלת אך העני ישן. הוא צועק לו "תפתח! תפתח! קום תתעורר!!!"
"מה קרה?" שואל העני הישן.
"תפתח כבר!" צועק לו ידידו מבחוץ.
לבסוף הוא פותח את הדלת ושואל: "נו, מה אתה רוצה?"
"הכרטיס שלך זכה!" אומר לו הידיד. "אתה מליונר!!!"
העני שומע את הבשורה ומרים קולו על הידיד: "ואתה לא מתבייש להעיר את עשיר העיירה באמצע הלילה?!!"
זוהי הכפיות טובה של פרעה. ועל כך הוא נענש בכפיות טובה.
וזו היא הנהגתו של הקב"ה: במידה שאדם מודד - בה מודדים לו.
ואם בעונש כך, בשכר לבטח שהרי "מרובה מידה טובה ממידת פורענות".
על כן אומרים חז"ל "והלכת בדרכיו – מה הוא רחום אף אתה רחום. מה הוא חנון אף אתה חנון." אדם מקבל כל כך הרבה מאלוקים. עליו להכיר טובה!