מה קרה לשפחה שראתה את השכינה על חופו של ים סוף? | הרב עזריאל יונה

עזי וזמרת י-ה ויהיה לי לישועה, זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו [שמות טו].

אומר המדרש: תניא ר' אליעזר אומר מניין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל ושאר נביאים... ואילו הכא כתיב זה א-לי ואנוהו משמע שראו התגלות השכינה בשלמות [מכילתא פרשת בשלח].

פלאי פלאים, מעיר הרב אזרחי ב'ברכת מרדכי', להגיע אל פסגת נבואה ורוח הקודש להתרומם מעל יחזקאל בן בוזי, ושאר נביאים ולחזור אל תהום.

להשאר שפחה!!!

ללמדך כי יתכן הדבר להתרומם להתעלות להגיע אל צוקי הררי א-ל, ולא להחזיק מעמד, ליפול.

זוהי המשמעות של הפסוק בתהילים: 'מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו', אנשים המבקשים ואף העולים בהר ה' יש, אולם לא כולם מצליחים להישאר במקום קדשו 'ומי יקום במקום קדשו'. גם אם כבר תמצא כאלו אשר 'יעלו בהר ה"' עדיין אין בכך ערובה ל'יקום במקום קדשו'.

משום שכדי להחזיק מעמד באוויר פסגות יש להתאים את הנשימה את, הנושם וריאותיו...

וכיצד היא ההתאמה?

על ידי עמל ויזע. עבודה ללא הרף.

ללא עמל, לא ישתנה מהותית, ללא עבודה, לא יסתגל, ללא מהות יפול - ישאר ב'שפחיותו'.

דרש ר' שמלאי למה הולד דומה במעי אמו וכו' ומלמדין אותו כל התורה כולה וכו' וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחהו כל התורה כולה [נידה, ל].

הגמרא ההמפורסמת הזו מתארת את התינוק במעי אמו שמלאך מלמדו את כל התורה כולה. אולם כאשר יוצא  הוא לאוויר העולם מגיע מלאך, מכה אותו על פיו, והוא לא זוכר כלום משלמד.

מדוע? למה המלאך משכיח מהתינוק את אותה תורה שלמד? מדוע השעות היפות הללו, בהן ידע הוא את כל התורה כולה מפי מלאך, מוכרחות להיפסק?

כי זהו גורלה של כל השגה והתעלות, שלא באה דרך עמל.

אין בכך שום ערובה למהותו של אדם המעלה, כדאי להשכיחו כדי שירכוש הכל על ידי עמל.

אבל לכשיעמול שוב, תעמוד לו אותה תורה כולה שלימדו המלאך במעי אמו. כי רק על ידי אותה תורה מסוגל הוא להחזירה על ידי עמל.

 

מספרים על הגר"א ז"ל כי הציעו לו מן השמים לשלוח אליו את המלאך המגיד לגלות לו רזין ורזי רזין.

הגר"א סירב כי רצה לרכוש הכל הכל, על ידי עמלו שלו.

וכל זאת למה?

כדי שהדברים כולם, על כל השגותיהם, רוממותם, אין סוף עמקותם והיקיפם יחרתו בקרבו מהותית.

 

להיותו הוא עצמו כולו תורה

כולו השגה.

כולו אדם המגשים את יעודיו.