המשכן, הלב והמשכן שבלב | משה לוין

• הדפסה
• דואל

פרשתנו מתחילה בפתיחת מגבית להקמת המשכן.
זהב כסף ונחושת, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים וכו'.

במבט ראשון של יהודי העוקב אחרי הפרשות האחרונות הפרשה הזו מביכה מאוד...

לא מזמן, כשקראנו את עשרת הדברות, אלוקים כתב בלוחות הברית: "לא תעשה לך פסל ומסכה ותמונה..."

פירושו של דבר: אלוקים הוא אחד, אין סופי שלא מוגבל בזמן ולא במרחב.

ופתאום בפרשתנו הוא מבקש מבני ישראל: תעשו לי משכן... משכן שיעמדו בו ארון, שולחן, מנורה, מזבח ושאר פריטים...
 

 

מה קרה? איך זה מסתדר עם עשרת הדברות?

 

לא רק אנו תמהים כך, המדרש מספר שאף משה תמה על זה.
כשהקב"ה אמר למשה: עשה לי משכן!

שאל משה: כבודו מלא עולם, והוא אומר לי לעשות לו משכן גשמי? להגביל את הקב"ה?
ענה לו הקב"ה: ארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה על אמה...

 

מה ההסבר לכל זה? וכי הקב"ה צריך מקום לשרות בו שכינה? והרי האלוקים נמצא בהכל!

אלא שעלינו לדעת פרט קטן וחשוב.

כשבני ישראל קיבלו את התורה, השמחה היתה רבה. עם סגולה. אך משהו אחד חסר להם... הם לא בטאו אותו מפורש אבל האדם יראה לעיניים והקב"ה רואה ללבב.
ומה ראה הקב"ה שחסר להם?

הם חיפשו משהו מעבר לכל המצוות. רצו לראות אלוקים מוחשי כמו אצל כל הגויים שמקיפים אותם. הם רצו מקדש! מקום שבו האלוקים יראה בעיניים הגשמיות.

אמר להם הקב"ה: בשביל מה? המבקשני, ימצאני בליבו!

אבל בני ישראל הרגישו שהם רוצים מקום גשמי, הם רוצים לראות אלוקים בעיניים...
ועל כן אמר הקב"ה: עשו את שאתם חפצים, אלא עשו אותו כמו שאני מצוה אתכם!

אם כן, לא אלוקים הוא הצריך משכן, האדם הוא הצריך משכן! המשכן הוא פשרה בין האמת המוחלטת לבין טבעו המוגבל של האדם. זה הויתור האלוקי לאנושי שבאדם. זה התחליף האלוקי לעגל.

ועל כן, המשכן שתוכניתו אלוקית לא דומה לאף מקום פולחן אחר של הגויים שתוכנן בידי האדם על מנת לכלוא בתוכו את האליל. מטרתו של המשכן היא בדיוק להיפך. שלוש פעמים בשנה עלה העם למשכן ולקח איתו בליבו את החיזוק הרוחני!

ועל כן עלינו לדעת: המשכן אינו מוקד האמונה של היהודי. המשכן האמיתי לאמונה נמצא בליבו של האדם.

לכן אומר הקב"ה: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם!

התורה מקדישה המון מילים לבניית המשכן שהיה קיים במשך 40 שנה במדבר ועוד 440 שנה עד למקדש שלמה. המקדש הזה גם הוא נחרב פעמיים.

אך בלב ליבו של המשכן והמקדש היה קודש הקודשים, ובו הארון שלידו היה מונח ספר תורה בדיוק כמו שלנו. והוא, ספר התורה שרד את כל הגלויות והנדודים ונשאר לנו. והיום פורח לימוד התורה בכל עם ישראל.

יהי רצון שיבנה בית המקדש השלישי ונזכה גם אנו כבני ישראל לראות את מלכות הקב"ה מוחשית וברורה.

ועל כך אנו מתפללים כל כך הרבה.

 

 

צילום המנורה: מכון המקדש