מי רוצה לקנות סם חיים? | מוטי

• הדפסה
• דואל

פרשתנו, פרשת תזריע עוסקת בדיני הנגעים. מביא רש"י את דברי הגמרא, שנגעים באים על האדם כעונש על כך שדיבר לשון הרע.

 

מדוע כל כך חמור איסור לשון הרע, עד כדי כך שהוא מוצא אל מחוץ למחנה?

 

מבאר בספר אוזניים לתורה, שהסיבה היא שלמספר לשון הרע נדמה שראובן מקפח את פרנסתו, שמעון לא נהג בו כבוד כראוי, או נתכבד בקלונו וכדומה. מה הוא עושה? – הולך ומספר בגנותו של ראובן בפני שמעון ובגנותו של שמעון בפני ראובן. כך הוא מסכסך ומרבה שנאה. כל זאת מפני שנדמה לו שכל העולם נברא בשבילו, וכל באי עולם גוזלים וחומסים את השייך לו.

 

אמרה תורה: בדד ישב מחוץ למחנה, ותוך ישיבתו מחוץ למחנה, בודאי ייתקף בגעגועים לבני אדם, וישתוקק שיבוא מישהו שיחלץ אותו מבדידותו. אז גם ילמד להעריך כראוי את הצורך בקשר חיובי עם בני האדם, ויימנע מלהביט ולחפש את חסרונותיהם.

 

בדרך דומה מבאר הרב ראובן כץ זצ"ל בספרו "דודאי ראובן" את המעשה המובא במדרש: מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר "מאן בעי למיזבן (מי רוצה לקנות) סם חיים? אודקין עלה (נדחקו עליו הבריות, כלומר באו לקנות ממנו), רבי ינאי הוה יתיב ופשט בתור קלוניה (ישב ולמד בטרקלינו), אמר ליה תא הכא סק להכא זבין לי (בוא לכאן ומכור לי), אמר ליה לאו את צריך ליה ולא דכוותך (אמר לו אתה והדומים לך לא זקוקים לזה) אטרח עליה (הפציר בו רבי ינאי שימכור לו) סליק לגביה (עלה אליו) הוציא לו ספר תהילים והראה לו פסוק "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב", מה כתוב בהמשך "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה", אמר רבי ינאי, כל ימי הייתי קורא המקרא הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעני.

 

וצריך להבין איזה חידוש חידש הרוכל, הלוא זהו פשוטו של הפסוק.

 

אלא יש להסביר שמשמעות דברי חז"ל שהנגעים באים כעונש על לשון הרע ניתנים להבנה בשתי דרכים. המשמעות הפשוטה היא רוחנית, מאחר והוא היה רגיל לדבר סרה בבני אדם, נענש והורחק מהם. באותו זמן יעשה חשבון נפש ויחזור בתשובה.

 

אולם יש כאן משמעות נוספת, שהעונש בא כדי לתקן את האדם בדרך חינוכית, ולהכשירו לחיים תקינים בין הבריות. משום שכתוצאה מהמידה הרעה של לשון הרע ורכילות הוא משניא את עצמו על ככל האנשים. שוב אין אנשים יכולים לרחוש לו אימון ולסמוך על אחריותו ונאמנותו. התיקון לזה יכול להיות בצורת ניתוק שלו מן החברה למשך זמן מסויים, בהתנתקות זו הוא ילמד להעריך את הצורך בחיי חברה תקינים.

 

זהו מה שחידש הרוכל לרבי ינאי. עד שבא אותו רוכל סבר רבי ינאי שמשמעות הפסוק "מי האיש החפץ חיים" היא רוחנית גרידא. אולם ההכרזה "מאן בעי למיזבן חיי" (מי רוצה לקנות חיים), יצרה בלב השומעים את התחושה שיש כאן אדם שמוכר סם שהוא תרופה לחיים ארוכים. הפציר בו רבי ינאי שיגלה וימכור לו את התרופה. הרוכל סירב וטען כי התרופה במהותה אינה מיועדת לרבי ינאי ושכמותו. אבל כשרבי ינאי עמד על בקשתו, הוציא הרוכל ספר תהילים וקרא לו את הפסוק ,מי האיש החפץ חיים" אז הבין רבי ינאי הבנה חדשה בפסוק, פשוטו כמשמעו. על ידי שמירת הפה ניתן לזכות לחיי שלום ושלוה, חיי בטחה ומישור עם כל העולם. בכך הוא יהיה מקובל על הבריות והכל יהיו מרוצים ממנו.

 

שבת שלום