"וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר"
מקשה רש"י, מה עניין שמיטה אצל הר סיני , והלא כל המצוות נאמרו מסיני (מדוע התורה מדגישה את מצוות שמיטה שהיא נשנתה בסיני, ובשאר המצוות לא הודגש נושא זה)?
מבאר רש"י מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני.
הדגשת "בהר סיני" מלמדת שחובת קיום כל המצוות כולל אותן מצוות שנצטוו לפני מתן תורה היא דווקא מצד שנצטווינו על כך מסיני על ידי משה רבינו.
גם בן נח שמחויב לקיים שבע מצוות, צריך לקיימם מצד שחובתו באה בסיני.
הרמב"ם בביאור חובת המצוות באדם גוי כותב: כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם.
ננסה להבין, מה ההבדל בין הציווי על ידי משה בנתינת התורה בסיני, לבין הציווי של אדם הראשון ונח?
הביאור הוא שלפני מתן תורה ההיגיון והשכל היו היסוד לקיום המצוות ולא היה קיים מושג של דינים ואיסורים הנובעים מחמת עצם ה'.
התוצאה של גישה זו בקיום המצוות, שישנם אנשים רבים ששמרו וקיימו את המצוות, אבל ילדיהם זנחו את הדרך, אותם ילדים, חכמים בעיני עצמם, חשבו שמאחר ואינם מבינים את טעם המצווה אינם צריכים לקיים אותה. (התוצאה היא, לדאבון לב, שבסופו של דבר הולכים אחר רצונות גופם ויצרם הרע).
אם נתבונן יותר, נוכל להבחין שמכל תלמידי שם ועבר [שהייתה להם ישיבה גדולה] לא יצאו דורות המשך מקיימי מצוות, וכך גם מתלמידי אברהם אבינו ["ואת הנפש אשר עשו בחרן"], רק מאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב יצא עם ישראל.
לעומת זאת קיום מצוות התורה מכח הציווי למשה מסיני אינו נובע מחמת ידיעת טעמי כל מצווה ומצווה, אלא שכך ציווה בורא העולם, ולכן קיום המצוות הוא בשלמות וממשיך לאורך כל הדורות.
סמיכות הפסוקים "בהר סיני" ל"שמיטה", ללמדנו שגם אם יודעים ומבינים את טעמי המצווה, בכל אופן אי אפשר לקיימה מצד ההגיון ללא ציווי ה', מכיוון שאי אפשר לחיות האופן טבעי כשלא זורעים את השדה למשך שנה שלמה, ומפקירים את כל מה שגדל בשדות ובפרדסים. והכוח לקיום מצוות השמיטה שאנו יודעים שזה רצון וציווי ה' ומובטחת לנו בברכתו שלא נינזק ורק נרוויח מקיום מצוות השמיטה.
ממצוות השמיטה נצא עם מסר מאוד ברור, שבכל המצוות כולן, אנו מקיימים רק בסיבת רצון וצווי ה'.
שבת שלום!