לאן מחוברים הברזים? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם

 

הרב גלינסקי זצ"ל פירש את הפסוק באמצעות משל.

 

במאהל במדבר הרחק מכל עיר מודרנית גרו בדואים חיים פשוטים כמו שחיו מאות שנים. אין צורך לומר כי לאותם בדואים היה מקור המים היחיד - הבאר שנבעה במרחק של מאות מטרים ממקום היישוב. בכל יום נאלצו האנשים והנשים ללכת עד לבאר עם דליים ולמלא אותם במים לשתיה, לניקוי, ולרחצה.

 

המטלה הזו היתה קשה מאד, אך הבדואים לא התלוננו מאחר שלכך הורגלו, וכך המשיכה נשיאת פחי המים במשך שנים רבות. ויהי היום וקבוצת נכבדים מן העדה הגיעה אל הכרך הגדול ונדהמה לראות כי מן הקירות יוצאים חתיכות מתכת מעוצבות להם קראו העירונים ברזים, ומהם יוצאים מים קרירים בשפע.

 

הקבוצה החליטה לא להשתהות ורכשה מיד עשרות ברזים כדי להעניק לכל הקהילה את אותה פריווילגיה המצויה אצל אנשי העיר.

 

עם הגיעם בחזרה למדבר מיהרו האנשים להתקין את הברזים על מקומות קשיחים באהלים ובטקס רב רושם ניסו לפתוח את הברז הראשון. כמובן שמלבד אוויר לא זרם מן הברזים מאומה. לאחר שגם שאר הברזים לא הפיקו מים, חזרו האנשים ותבעו מן מוכרי הברזים את כספם בחזרה. הללו התלוו אליהם כדי להבין מה התקלה וכשהגיעו אל האהלים פרצו בצחוק גדול.

 

בוודאי שהברזים לא מוציאים מים, אמרו להם, שכן הברז אינו מסוגל להוציא מים מכוחו הוא אל הוא רק קצה של צינור ארוך המחובר למקור מים שמשאבה מזרימה אותם אליו. הברזים שלכם מחוברים למקורות יבשים ואין בהם כלום.

 

הגשמים היורדים מן השמים אינם מגיעים לבד. הם קצה של צינור המחובר אל באר של מים – הלא היא התורה הקדושה, המצוות ומעשים טובים. אם לא מחברים את איתני הטבע אל המקורות האלוקיים הרי שהם פשוט לא יפעלו,  בדיוק כמו אותם בדואים תמימים...