כשיהודי פטור ממצוה | הרב עזריאל יונה

ויהיה אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם, ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא... ויאמרו.. למה ניגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל.

ובמדרש: "מגיד שהיו בני אדם כשרים, וצדיקים, וחרדים מן המצוות".

 

לכאורה יפלא, על סמך מה אמרו כי נגרע חלקם? הלא פטורים היו, עוסקי במצוות ארונו של יוסף, האם לאלו יקרא 'יגרע' חלקם?

ללמדך שיותר משניכרת גדולתו ומעלתו של אדם בשעת עשייתו את המצווה, ניכר הוא בשעת פטירתו מן המצווה.

 

בהקשר לכך מביא הרב אזרחי את דברי הגמרא במסכת עבודה זרה:

לעתיד לבא יבואו הגויים בטענה לקדוש ברוך הוא: איננו שונים מישראל, להם נתת מצוות לנו לא נתת. תנה לנו מצווה ונעשנה. נותן להם הקב"ה את מצוות הסוכה והם מקימים במהירות סוכות. אז מקדיר עליהם ה' חמה, והם יוצאים ובועטים בסוכה. מקשה הגמרא: והלא הם 'מצטערים' מהשמש, וכלל בידינו הוא ש'מצטער פטור מן הסוכה'? מיישבת הגמרא: נכון אמנם שהם פטורים מלשבת בסוכה אך מדוע הם 'בועטים' בה?

 

הגוי, גם כאשר ירוץ לקיים את המצווה עדיין יש מקום פנוי בליבו, לשמוח על כך שהוא פטור מן המצווה.

 

היהודי גם כאשר הוא פטור מן המצווה ולא עוד, אלא אף בשעה שהוא לא יכול לקיים את המצווה [ואף יקרא הדיוט אם יקיימנה, כמו בסוכות כאשר יורד גשם], הוא ממש מלא פחדים מאותה שעה שלא תעלה המצווה בידו.

 

זהו שאמר הנביא ישעיהו: "אל זה אביט אל עני ונכה רוח, וחרד על דברי".

 

משום שחרד על דברי  הוא יקר מציאות, וחרד על דברי הוא אך זה אשר מלא חרדות הוא, הלמאי אינו בר מזל של אותם המסוגלים לקיים מצוות, בכל  עת ובכל שעה.

 

כשבאים אותם אנשים כשכאב בעיניהם אל משה רבנו ושואלים: למה ניגרע? היתכן, אין בידינו לקיים את הפסח, אך הדבר מעולם לא קרה לנו, יש לנו הזדמנות לעשות מצווה ואנו נחמיץ אותה? למה ניגרע?

 

או אז קובע המדרש: מלמד שהיו בני אדם כשרים וחסידים וחרדים על המצוות.