מי שמחשיב "דברים קטנים" זוכה לגדולה | עלון בית דוד

• הדפסה
• דואל

 המעט מכם, כי הבדיל אלקי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו, לעבד את עבדת משכן ה' ולעמד לפני העדה לשרתם: ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך, ובקשתם גם כהנה: (טז, ט-י)

 

דבריו של משה רבנו טעונים הסבר; וכי משום שקיבלו את עבודת הלויים לא יבקשו את הכהונה? הלא זה דרכו של כל עובד ה' בענינים רוחניים, לא להסתפק במה שהשיג, לשאוף ליותר, לא לדרוך במקום!

 

אחת מטענות היצר, כשבא להרפות את ידי האדם מלעבוד את ה' : היא אתה קטן מדי, לא כדאי לך להשקיע בעצמך. בחור צעיר אומר לעצמו: "כשאהיה 'גדול', אלמד עשרים שעות ביום, ואתפלל בכוונה. אבל עכשיו? מה אני כבר שוה? בין כה וכה לא אהיה 'מצטיין'!"... אדם שמשכורתו דלה אומר: "אני אהיה בעל צדקה? בלי נדר, כשאהיה עשיר! אבל עכשיו, מה אני כבר יכול לעזור!"... בעל בית הנהנה מיגיע כפיו אומר - "כמה אני יכול כבר להספיק ללמוד! חצי שעה ביום? לא כדאי!"

 

האמת היא, כמובן, שזוהי עצת היצר. בענינים גשמיים אין אדם מתנהג כך; אף אחד לא מוותר על פרוטה, בגלל ש"ממילא" לא יהיה מזה עשיר. כאן הכלל הוא: "הכל רווח"! כך צריך לנהוג גם בענינים רוחניים, מקל וחומר.

 

קודם כל, למה לוותר על דבר קטן ?

 

ועוד, ברוחניות אין "דברים קטנים" בכלל. "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא" (מדרש קהלת פ"ד).

ושלישית, "קובץ על יד ירבה" (משלי י"ג) - הרבה מצוות קטנות מצטרפות בסופו של דבר לשכר גדול.

 

יש להוסיף כאן נקודה נוספת וחשובה מאד.

בנוהג שבעולם, אדם עשיר אין לו כל קשר עם ענינים של מה בכך; הוא לא יתעסק עם פרוטות, הוא נמצא בעולם אחר. כך אנו חושבים גם על צדיקים וגדולי תורה; נראה לנו שהם מרחפים בעולמות עליונים, שאין הם מתעסקים בענינים פשוטים, שהם רחוקים מהעולם הרוחני שלנו.

 

האמת היא הפוכה מזה. דוקא משום שהם מחשיבים גם את הענינים הקטנים ביותר, דוקא משום שהם שמים לב לפרטים שהם בבחינת "מצוות שאדם דש בעקביו", הם זכו למה שזכו. רק מי שמחשיב את מה שיש לו, יכול לדרוש יותר.

זה מה שאמר משה רבנו לקרח ועדתו: "המעט מכם"! "אתם באים לבקש כהונה, משום שאין הלויה נחשבת בעיניכם לכלום... בעיני, הדרגה שלכם חשובה מאד. כי הבדיל אלקי ישראל אתכם מעדת ישראל, להקריב אתכם אליו‘ - זכיתם לקירבה מיוחדת מה'; ’לעבוד את עבודת משכן ה'’ - להיות מעובדי ה' במקום השראת השכינה, ’ולעמוד לפני העדה לשרתם‘ - להיות האמצעי בין עם ישראל לבין הקב"ה. אני מחשיב זאת, ולכן אני נמצא כאן, לכן זכיתי לגדולה! אבל אתם, שבעיניכם כל זה ’מעט‘, כיצד תדרשו כהונה? ’ובקשתם גם כהונה‘"??

 

ע"פ שפת אמת