זאת חקת התורה וגו' ויקחו אליך פרה אדומה[במדבר יט ב ].
אמר הקב"ה חוקה חקקתי גזרה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי[מדב"ר יט א]
מקשה הרב אזרחי שליט"א [בספרו ברכת מרדכי] היעלה על דעתך כי מצוות פרה אדומה ניתנה כך ללא שום טעם, היעלה על דעתך כי אין לה למצוה זו סיבה עמוקה רחבה מקיפה כמו מצוותיה של תורה?
היעלה על דעתך כי כל פרט מכל המון פרטיה של מצוה זאת, כמו אלו הדומים לה אין לו סיבה נכונה טובה ומובהקת?
ובכן למה איפוא, ולשם מה, ניתנה כך המצוה ללא מוצא של טעם וסיבה, ללא אפשרות לחדור ולהבין?
ללמדך שעל כרחך ניתנה כך המצוה, כדי שהמעשה שלה יעשה ללא אפשרות של של ידיעת הסיבה והטעם לאמור: כל הענין של חוק ניתן בשביל המעשה של עושה המצוה וכלפי אופן עשייתו.
היינו כדי שעל כרחנו תעשה המצוה, רק משום שכך צווינו ללא שום סיבה אחרת.
משום שטעמי המצוות אינם אלא ענין שמן הראוי להגות בהם מצד הלכות תלמוד תורה, ללמוד ולהבין, אבל כשנוגע הדבר למעשה המצוה - על המצוה להעשות, כך שכל המניע שלה ושל עשייתה הוא אך רצונו של מקום ומכאן שאף המצוות שבכלל משפט הנה, אף אלו צריכות להעשות בצורה של חוק, משום שזהו שלמדנו מחוקת פרה אדומה שהמצוה עצמה טוב הוא שתעשה כמצוה של חוק.
ומוכרח איפוא, שגם אותן מצוות של משפט, אף אלו ניתנו כפי שניתנו, רק מכח הלכות תלמוד תורה שיש ללמוד את המצוות וללמוד את משפט המצוות.
אבל העשייה לעולם בדין הוא שתהא עשייה של חוק.
אחכמה ממני של שלמה המלך
כתוב בקהלת "אמרתי אתכמה והיא רחוקה ממני".
פירשו חז"ל כי ידע שלמה להחכים ולדעת את כל רזי טעמי המצוות, ואך משנוכח במצוות פרה אדומה נוכח כי היא 'רחוקה ממני'.
מה היה הויכוח? למה היתה כמיהתו ל'אחכמה' ומדוע נוכח כי היא רחוקה הימנו? והלא לכאורה אין מצוה זו של פרה אדומה נוגעת אלא לעצמה ולא למצוות אחרות?
ויתכן כי הויכוח היה, מה משובח ממה, האם העשייה משובחת יותר כאשר טעמיה של המצוה גלויים, או שמא העשייה משובחת יותר, כאשר היא נעשית רק משום רצונו של מקום, ללא ידיעה עצמית ללא שום דחף אינטלקטואלי כל שהוא, גם לא זה של טעם המצוה?
וזהו שהוכיח שלמה, מזה שניתנו מצוות כמו פרה אדומה ללא אפשרות לדעת טעמיה וסיבותיה של מצוה, הלא מזה מוכח כי ישנה עדיפות בעשייה על פי ציווי על פי חוק מעשייה על פי משפט.