בין שמיעה לראייה | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי[במדבר כב, א]

 

יש כי ניחן האדם בסגולה נפלאה להיות חוזה לראות בעין נכונה למרחק זמן ומקום לקרוא היטב את נקודות ציוני הדרך במפה השמיימית הפרושה על חייו אבל לא ניחן בכושר ביצוע, מסביר הרב אזרחי בעל 'ברכת מרדכי'.

את הציונים כשלעצמם ראה היטב אך לא גילה את המתבקש מראיה זאת.

 

יש כי ניחן אדם בהוצאת ובהסקת מסקנות בכושר ביצוע. לו רק ישמע ויראה ודאי מסוגל יהיה גם לקרוא את המפה להציב את היעד אף להגיע אליו.

 

אבל לא ניחן בכושר הראיה אינו חוזה אינו קורא אף אינו יודע לקרוא את המפה השמיימית.

 

שניהם אומללים, זה לפי שאינו יודע מה רוצים הימנו. היעד עלום הימנו. וזה לפי שאינו יודע כיצד לבצע או להגיע ליעדו.

 

היא היא סיבת אומלליותם של שני אישים גדולים אשר השחת מנת חלקם:

קורח ובלק.

 

קורח 'עינו הטעתו' [ילק"ש, קורח טז], לא ראה היטב. אמנם נכון הוא כי יצא הימנו שמואל הנביא, נכון הוא כי שמואל שקול כנגד משה ואהרן, אבל טעה בקריאת המפה השמיימית. התמרור לא הוצב במקום הנכון, ותחת להביאו אל פסגתו הרוחנית הובילו אל באר שחת.

 

בלק ראה היטב, כל אבחנותיו נכונות, הסתכלותו חדה, אבל מסקנותיו עקומות. כושרו להבין את יעדו, מעוקם, ותחת להביאו אל פסגתו הרוחנית, הובילו אל באר שחת.

 

אך ישנם יחידים אשר ניחנו בשתי הסגולות גם יחד. סגולת החזיון, כושר הראייה, למידת המפה השמימית, סגולת הסקת המסקנות כושר הביצוע, והשגת היעד.

 

כזה היה יתרו. בלק ראה את שראה יתרו [שמות יח, א], אף יותר מזה.

 

אבל יתרו ידע גם להסיק את המסקנות. יתרו הבין את היעד, ואת ההישגים שעליו להשיג.

 

ליתרו היו שתי הסגולות: גם זו של כושר הראיה, גם זו של כושר הביצוע והשגת היעד.

זהו ההבדל בין וירא בלק לבין וישמע יתרו [שם].

 

הראייה של בלק היתה חדה מדוייקת, לא השמיטה דבר. אך לא נשארה אלא ראייה, כאדם הרואה את מה שחוצה לו.

 

יתרו שמע. השמיעה מחדירה פנימה, מלמדת, מבינה, מדריכה ומפעילה.

 

כששומעים היטב, הופכים להיות עיניים לאחרים, "והיית לנו לעיניים" [במדבר י, לא].

כשאין לאדם את הכושר להשמיע נכונה את הדברים אף לא לעצמו - גם ראייתו לקויה.

 

וירא בלק.

וישמע יתרו.