שכר מיוחד לפנחס | הרב עזריאל יונה

שכר מיוחד לפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. הסיבה: הוא פעל בניגוד לטבעו

 

לכן אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום[כה, יב]

ובמדרש רבה: אמר הקדוש ברוך הוא - בדין הוא שיטול שכרו.

 

וצריך להבין: מה כוונת המדרש שמגיע לפנחס שכר כדין? האם יש שכר שאינו 'כדין'?

 

רבי בן ציון סנה מסביר זאת על ידי משל. נשיא ארה"ב, ערך מסע בחירות בכל רחבי ארצות הברית. במהלך הופעותיו שהיו לפני קהל, התפרצו לעברו שני טרוריסטים וניסו להתנקש בחייו. המתנקשים החלו לכוון את קני הרובים לעבר גופו של הנשיא אך המאבטח שהיה צמוד אליו זינק לעברם, ותוך שהוא מסכן את נפשו הצליח לשחרר צרור יריות שחיסל את שני המחבלים.

 

הנשיא הודה בחום למאבטח ואף כתב לו מכתב תודה שהתפרסם בכל העיתונים בארצות הברית.

 

שבוע לאחר מכן הודיע הנשיא כי הוא מבקש לצאת לגלוש בשלג ולעשות סקי. הגיע הנשיא לאחד מההרים המושלגים ונעל את המחליקיים על רגליו.

 

מאבטחיו של הנשיא לא ידעו לגלוש, וניסו לשוא לנעול את המחליקיים המסורבלות. הנשיא לא המתין להם והחל לגלוש להנאתו במורד ההר, כשאליו מתלווה רק מדריך הגלישה המקומי.

 

הנשיא המדובר היה כנראה אישיות שעוררה התנגדות רבה כי באחד מעיקולי ההר, פגשו הנשיא ומדריך הגלישה שני טרוריסטים נוספים שביקשו להשלים את מה שלא הצליחו חבריהם לעשות שבוע קודם לכן.

 

שוב חזרה הסיטואציה על עצמה וקני הרובים כוונו לעבר גופו של הנשיא ושוב הצליח האיש שהיה אתו לחלצו ברגע האחרון. הוא הניף את שני המחליקיים באוויר, והעיף אותם הישר אל ראשו של אחד המחבלים.

 

חברו שראה איך גולגלתו של חברו מתנפצת על ידי פס שעף באוויר איבד את העשתונות, והמדריך ניצל זאת להכותו בכח עם הקסדה שעל ראשו, עד שהלה איבד את הכרתו.

 

הנשיא הנרגש הודה למדריך שהציל אותו ממות בטוח והעניק לו שני מיליון דולר. מקורביו של הנשיא מיהרו לשאול: מדוע הענקת לו סכום כל כך גבוה, בעוד שלמאבטח מן השבוע שעבר נתת רק מכתב תודה?

 

ענה להם הנשיא: המציל הראשון היה מאבטח. זה הוא תפקידו. הוא מילא את חובתו. השני לא היה אלא מדריך סקי שאינו מוכשר להתמודד עם טרוריסטים. בכל זאת הוא סיכן את נפשו והציל אותי. על כך מגיע לו תמורה נכבדה.

כך גם אצל פנחס שהיה נכדו של אהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום ובטבעו לא היה מסוגל לקנא את קנאת ה' ולהרוג את החוטאים. נמצא שהפעולה שעשה פנחס היתה מעל למידותיו ולמצופה ממנו, ועל כן מגיע לו שכר מיוחד על כך: 'בדין הוא שיטול שכרו'.